100 דברים שלא אומרים לגייז / נואל רוזנברג
ספרי ניב
114 עמודים

נראה שהספר הזה נכתב ממקום מאוד אמוציונלי של אדם בקהילת הלהט"ב ונראה עוד יותר לפי הספר הזה שכמעט בכל אחד מאיתנו מסתתר הומופוב קטן או גדול, אני אישית זוכר שבשנים עברו גם אני שאלתי שאלות כאלו ואחרות אנשים בעלי נטיה מינית שונה ממני אם זה מתוך סקרנות או מתוך חוסר ידע ואני גם חושב שאנחנו חיים היום בתקופה שיש בה מודעות גדולה הרבה הרבה יותר לסביבה ותקופה בה אנחנו אמורים להכיל קבוצות שונות בחברה.
נואל רוזנברג ששייך לקהילה הלהטבית אגר כבר מגיל צעיר מאוד את המשפטים והשאלות חסרות הטאקט שכתובות בספר הזה והתוצאה היא ספר שמעורר מגוון רחב של תחושות אצל הקורא, מצחוק (נואל משתמש הרבה בהומור כדי לענות על השאלות ולהסביר אותן), מהעצב על חברה חסרת רגישות בה אנחנו חיים וממשיך בכעס על כך שאדם בישראל לא יכול לחיות בשקט מבלי שיחטטו לו בחייו, יתגזענו עליו וישאלו אותו על חיי המין שלו.
המחבר מפרשן כל שאלה ומסביר בצורה חיננית על הדרך בה הוא עונה וכן הלאה.
בסך הכל מדובר בספר חמוד מאוד שכל מי שקורא אותו יכול להנהן בראשו ולומר ממממ…. גם אני שאלתי את זה פעם והרגשתי מטומטם.
בתוך תוכנו לכל אחד מאיתנו היו רגעים מביכים שנבעו מבורות, סטיגמטיות וחוסר ידע ואנחנו לא השכלנו להבין ויש כאלו שגם היום לא משכילים להבין שבצד השני יש אדם שרוצה שיניחו לו לחיות את חייו גם אם חייו שונים מחיי אחרים במובנים שונים.
ואם רוצים להבין למה אנחנו עדיין זקוקים למצעד הגאווה הספר הזה הוא דוגמא טובה לכך.