אמון: סבא שלי היה יורה בי / ג'ניפר טגה, ניקולה זלמאייר
ספרית פועלים
211 עמודים
מגרמנית: דפנה עמית

הסיפור של ג'ניפר טגה הוא באמת אחד הסיפורים המדהימים, הספר הזה לא היה בתכנון שלי וכשהוא יצא בזמנו פחות התעניינתי בו אני לא יודע לשים את האצבע למה בדיוק אבל כמה שנים לאחר מכן הוא הגיע לידי והחלטתי שהגיע הזמן לקרוא אותו ואני לא מצטער לרגע, לאורך כל הקריאה הייתי מהופנט, גם מדמותה של ג'ניפר טגה והתהליך שהיא עברה וגם מהכתיבה הביקורתית, עיתונאית, אוטוביוגרפית, הסיפור הוא מטלטל, הוא מיוחד והוא מסופר על ידי אישה באמת מיוחדת במינה.
אמון גת זכור לכולנו מהסרט רשימת שינדלר, את דמותו של גת, מפקד גטו פלאשוב גילם בצורה מעולה רייף פיינס , גת היה רוצח אכזר, סדיסט וחלאת אדם שהרג יהודים רבים, טבח בהם בשביל הספורט ואחראי למותם של רבים אחרים ישירות ובעקיפין, אמון גת כך תגלה בהמשך המחברת היה גם הסבא שלה, התגלית הזו שהתרחשה די במקרה כי מה הסיכויים שלקצין הנאצי האיום הזה תיוולד נכדה שחורה גרמה לזעזוע עצום בחייה של ג'ניפר טגה שהחליטה לחקור את משפחתה, את העבר ולהתמודד עם ההשלכות של תגלית זו.
טגה חוקרת את משפחתה, את אימה הביולודית, ביתו של אמון גת, את סבתה, אשתו של גת, נוסעת לקרקוב, נוסעת לישראל ולמעשה עושה סוג של תיקון כי הרבה לפני אותה תגלית ג'ניפר טגה היתה סטודנטית בישראל וחיה כאן תקופה.
טגה שנמסרה על ידי אימה הביולוגית לאימוץ בגיל ארבעה שבועות לא שמרה על קשר עם משפחתה הביולוגית בכלל והתגלית לגבי עברה האירה בה מחדש את אותו מסע שורשים כואב ואת החקר שהיא עשתה על מנת להבין דברים על סבה, על אימה, על סבתה ועוד.
היא חוקרת את קשר ההשתקה וההדחקה, מדברת עם ניצולי שואה ומסע החקר הזה מרתק לכל אורכו.
ניקולה זלמאייר העיתונאית מוסיפה משלה לטקסט ומתארת מנקודת מבטה את המסע של טגה ואת החקר בכתיבה עיתונאית מסוגננת.
ספר לא פשוט לקריאה כי יש כאן מסע לא פשוט של אישה שהגילוי על עבר משפחתה משנה לחלוטין את מי שהיא ומי שהיא היתה ובעיקר את מי שהיא עתידה להיות בהמשך חייה.
מומלץ מאוד.