המטבח האחורי / רומית סמסון
הוצאת עם עובד
434 עמודים

נראה שספר כזה תמיד יהיה רלוונטי אבל בשנים האחרונות לפחות איך שאני זוכר אולי כי התקשורת יותר חדה ובעידן הרשתות החברתיות שום דבר לא מתחמק מאיתנו כמעט התככים והשחיתויות, העמדות הפנים והרמאויות גם הרשויות המקומיות וגם בפוליטיקה הארצית הרבה יותר מציפות אותנו.
מהו המטבח האחורי, איפה שלא רואים ולא שומעים, איפה שהלכלוך והכלים המלוכלכים, איפה שהעובדים הלא ייצוגיים נמצאים, איפה שהצעקות והאיומים לא נשמעים, הרי המטבח הפנימי השקוף הוא תמיד מבריק, נקי, אסתטי, ייצוגי ונעים למראה ואף מריח טוב אבל זו המסיכה שמסתירה אותנו ואת האמת הפנימית שלנו ואת מה שאנחנו בוחרים להסתיר ולהסוות.
בעיר חוף ישראלית, ללא שם או מיקום (אתם אולי יכולים לדמיין את העיר ואולי יש יותר מאחת כזו) יש מירוץ לתפקיד ראש העיר, ראש העיר המכהן והוא נמצא שלא נדע בעיצומו של סכסוך עם התושבים לגבי פרויקט בניה גדול ועם המון ציפיות שנעצר מסיבות רבות כמו כסף שנגמר וקבלן שנעלם וכו'.
את התושבים שכבר רכשו דירות בפרויקט מייצג מול העירייה עורך דין צעיר ונמרץ מלא מוטיבציה שחזר לעירו ומנסה להשתלב בפוליטיקה המקומית.
בין לבין נמצא מנכ"ל העירייה הבולדוזר ויועצת משפטית של העירייה שיש לה איזה סוד פרטי שנשאר סוד פרטי לגבי דברים שמתרחשים בביתה ובינה
ובין עורך הדין הצעיר מתפתח רומן מסקרן שיהיה מפתח בעלילה כמו גם המצפון והמוסר שמלווים אנשים בתפקידים האלו.
רומית סמסון מביאה סיפור על עיר לא מאוד גדולה אבל גם לא מאוד קטנה ומביאה את קולות האנשים בה, את התככים, את הסיפורים הקטנים, את הדיאלוגים ואת מה שקורה בחדרי חדרים.
זהו רומן בשל, קולח ונעים לקריאה, מהנה מאוד ומפתיע כי לכאורה מדובר בנושא קצת משמים, נדל"ן, מאבק משפטי ושחיתות ועם זאת הוא רומן מרתק.
מומלץ.