הבית ההולנדי / אן פאצ'ט
הוצאת עם עובד
294 עמודים
מאנגלית: קטיה בנוביץ

לכאורה יש כאן בספר הזה איזה סיפור סינדרלה מודרני מבלי העניין של ההשפלה הביתית. יש כאן אב שמגדל את ילדיו לבד בבית גדול לאחר שהאם עזבה, אם חורגת שמגיעה עם שתי בנותיה וילדי האב מוצאים עצמם מחוץ לבית.
אבל רק לכאורה יש כאן את המוטיבים האלו ולמרות הכל משום מה כשמופיעים דמויות כאלו זה שולח אותך לסיפורי האגדות ואולי יש כאן איזו אגדה חדשה ונוגעת ללב וזהו ספר שקט באופן יוצא דופן ואולי זה סוד קסמו של הבית ההולנדי, השקט שהוא מייצר מעורר בתוכו המון המון רגשות ותחושות אצל גיבורי הספר ואצל הקוראים, זהו ספר שכולו נוסטלגיה וכאב למקום בו גדלת לחללים אותם הכרת כילד ואליהם אתה שואף לחזור יום אחד.
דני ומייב גדלו בבית המפואר ביותר בשכונה ושמו גם כן היה הבית ההולנדי אימם שלא אהבה את הבית למרות שהוא נרכש עבורה נטשה את הילדים ואת אביהם ומייב הגדולה היתה עוגן עבור דני הקטן ממנה והחיבור ביניהם מגיל צעיר היה משמעותי עבור דני וגם עבור מייב.
אביהם הכיר בחורה בשם אנדריאה והתחתן איתה, אנדריאה באה לבית עם שתי בנותיה אך לאחר פטירת האב מייב ודני מסולקים מהבית ומוצאים עצמם מחוץ למקום בו הם גדלו ואותו הם אהבו.
הספר קופץ קדימה ואחורה בזמן ומסופר לרוב מנקודת מבטו של דני ומתאר את ההתפתחות וההתבגרות של האחים ביחד ולחוד, המשפחות שהם הקימו והחיים שהם בנו כשברקע הכמיהה לחזור לילדות ולתקן את מה שהוחמץ ואת העוול שנעשה להם.
גדלתי באומנה וגם אני עברתי משפחות מורכבות והורים שלא רצו בי וספרים כאלו תמיד משליכים אותי לסיפור האישי שלי אבל אין ספק שמדובר בספר רגיש מאוד שכתוב נפלא ומאוד נוגע.
אן פאצ'ט כותבת נפלא.
מומלץ.