עמוד נוח / אלפרד כהן
הוצאת קתרזיס
78 עמודים

קטע מעניין היה לי עם הספר הזה, בזמן שסיירתי במנהרות תת קרקעיות במסגרת עבודתי הלכתי לי והספר פתוח ואני קורא את שירתו של המשורר ולפתע אני עובר ליד מאוורר ענק, אני מתבונן במאוורר הענק התעשייתי ומתבונן במאוורר הביתי, הרטרו הישן והנוסטלגי שבכריכת הספר ואני חושב לעצמי כמה פשטות יש בכריכה, פשטות שמעידה אולי על תוכנו של הספר, כמה פשטות יש במאוורר ביתי וכמה סמליות לעומת מאווררי הענק התעשייתיים, מודה שלא ירדתי לעומק המחשבה של הדיסוננס המקרי הזה אבל עוד אשקע בו ואגיע למסקנות.
בכל מקרה לספר השירים הזה של אלפרד כהן יש וייב פרוזאי, זה כמעט סיפור אוטוביוגרפי בשירה, כמעט פואמה ארוכה לפחות בחלקה על ילדות באר שבעית, על פשטות, על אותה מורכבות של ילדות בשכונות מורכבות בעיר דרומית מוזנחת אל מול ההווה התל אביבי וחיפוש הזהות שנמשך כל הזמן.
על דמויות ילדות שעולות בזכרון, דמויות מהמשפחה ואחד, מישל בן לולו שנראה שנשאר היטב בזכרון של הקורא.
ספר שירה שנקרא מהר, קליט, עוצמתי, אישי ורגיש.

"יֵשׁ לְךָ שָׁלשׁ אֶפְשָׁרוּיוֹת
לָלֶכֶת לִפְשִׁיטַת רֶגֶל
לָקַחַת הַלְוָאָה גְּדוֹלָה לְכַסּוֹת
הַלְוָאוֹת אֲחֵרוֹת אוֹ הוֹצָאָה
לַפֹּעַל יְאַחֲדוּ לְךָ תִּיקִים.
יַגִּיעוּ לְהֶסְדֵּר לֹא תּוּכַל
לָטוּס. אַתָּה תֵּצֵא מִזֶּה
(יוֹצְאִים מִזֶּה) לְאַט לְאַט
אַתָּה לֹא יָשֵׁן בַּלֵּילוֹת
נִלְחָם בְּטַחֲנוֹת רוּחַ
כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים אַתָּה מַשְׁמִין
לֹא אוֹכֵל מְסֻדָּר דּוֹפֵק
אֲרוּחוֹת בַּלֵּילוֹת. כְּמוֹ
שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת זֶה
אוּלַי מַשְׁכַּנְתָּה אַבָּא
אִמָּא שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲזֹר
יְרֻשָּׁה קְרוֹבָה חָס וְחָלִילָה
רָאִיתִי עֲשָׂרוֹת אוּלַי מֵאוֹת
נוֹפְלִים כָּמוֹךָ יֵשׁ מַה לַּעֲשׂוֹת
לֵךְ הַבַּיְתָה, תְּקַלֵּף
לְאִשְׁתְּךָ תַּפּוּחַ."
—-‐—-‐——————————————————–