בגדות האפשר / אנתולוגיית הריון ולידה
בעריכת קמה שיר ויואב גלבוע
הוצאת קתרזיס
231 עמודים

חוויית ההריון והלידה היא חוויה מעניינת והרבה פעמים אנחנו נוטים לחשוב שזו חווייה נשית בלבד אבל היא לא והחוויה הזו או הדימויים שאפשר להלשיך לכל זה הם מרתקים מהרבה נקודות מבט, הלידה, החוויה שלה היא חוויה של טרנספורמציה אנושית אנחנו משתנים, מתגלמים, מתנקים ומייצרים אדם חדש לא רק אותו אחד שיוצא מהרחם אלא האישה שיולדת, בן הזוג שאיתה, השינוי חל אצל כולם, גם המוות נוכח כאן, הלידה מחדש ממיתה את מי שהיינו קודם לפני החוויה ומייצרת אדם אחר ולכן יש כל כך הרבה מה לכתוב על כך וכשזה מגיע דרך שירה זה נפלא ומיוחד,
מאוד אהבתי את בחירת המשוררים, מאוד מגווונת, מאוד הטרוגנית, נוכחות גברית חזקה שהופכת את חוויית השירה דרך המשקפיים הגבריות ומראה שהנושאים האלו אוניברסלים ואין להם מגדר.
השירים נפלאים בעיני, בגנונות רבים של ליריקה, חוויות שונות, כאב, שמחה, לידה ומוות, מרחב מרתק של חוויות ועוצמות, חלק מהמשוררים הכרתי, חלק מהם כתבתי ביקורות על השירה ועל ספריהם, חלק חדשים לי, חלק ותיקים, חלק צעירים.
בעיני אסופה מופלאה ומאוד מרגשת של שירה על נושא כה עמוק ומורכב עם כל כך הרבה נקודות מבט.
מומלץ.

נעדרים קרים / אסף קוגלר
הוצאת עם עובד
392 עמודים

ספר מתח מרענן ומרתק של אסף קוגלר אבל לפני שאכתוב עליו אני חייב לומר שאהבתי מאוד את הכריכה, היא משכה מאוד את עיני בצבעוניות שלה ובאיור המסוגנן והגיאומטרי, כריכה כזו על מדף הספרים מושכת עין ובולטת וזה חשוב כשמדובר בסופר לא מוכר וספר ביכורים.
שירה היא נערה בוגרת אולפנה מהדרום שמחליטה להתגייס לצה"ל בניגוד למה שנהוג עבור בנות דתיות כמותה והיא מתגייסת למחלקה במשטרה שנקראת נעדרים קרים ומחלקה זו חוקרת מקרי היעלמות של אנשים שלא נמצאו.
החלומות של שירה על יחידה מדוגמת כמו בסרטים מתגלים כאכזבה גדולה וההכרות שלה עם העולם החילוני כמו גם המפגש איתו מיוחדת ומפחידה עבור שירה.
שירה בחורה חצופה, סקרנית ועקשנית, לעיתים זה בעוכריה והיא משלמת על זה מחיר ולעיתים זה מביא אותה למקומות לא צפויים בחקירה ובמערכות יחסים עם אנשים.
היא מתחברת עם יוראי, בחור הומו שהופך לידי הנפש שלה.
שירה חוקרת שני מקרים אחד מהם על חייל בשם אביתר והשני על בחורה בשם שני.
מה יעלה בגורל התיקים ומה יקרה עם שירה תצטרכו לקרוא אבל אני מזהה כאן פוטנציאל לסדרת ספרים.
אסף קוגלר כתב ספר מהנה, מותח ומאוד ישראלי.
מומלץ.

זה לא יותר חדש לחיות / סרגיי יסנין
הוצאת קתרזיס
43 עמודים
מרוסית: דוד ישראל ארונשטם

הוצאת קתרזיס, הוצאה חדשה שזה הספר השני שהיא מוציאה לאור והפעם שירה מתורגמת ומיוחדת, היא מיוחדת לא רק בגלל שהיא מתורגמת ומביאה לנו קצת מהשירה הרוסית של תחילת המאה העשרים ומבחר משירתו של ייסנין, היא מיוחדת כי לשירים יש מקצב של סיפור חיים.
המתרגם של הספר לא מסתפק בתרגום ושירים ותו לא אלא מספר לנו את סיפור חייו של ייסנין ולצד כל שיר יש קטע ביוגרפי שמספר על המשורר, על דרכו, על אהבותיו, על ההשראות לשירתו ובסופו של דבר גם על הצורה הטראגית בה בחר ייסנין לסיים את חייו.
אין ספק שזו דרך ייחודית לקרוא שירה.
איני מכיר את ייסנין כדי לקבוע אם אלו שיריו הטובים ביותר אבל יש לי תחושה שהשירים נבחרו כדי לספק לנו את אותו מקצב שמספק לנו המספר והמתרגם ושיתאימו לקטעי הקישור הביוגרפיים.
אותם קטעים מלווים באיורים של ייסנין והאנשים עליהם מסופר בקטעים.
אהבתי את השירים, את הליריקה שלהם, את המוטיבים הפוליטיים והעוצמה שבמסרים ובסך הכל זו ברכה לתרגם משורר שעוד לא תורגם לעברית ולהיחשף לשירה של ייסנין.

אָז לְהִתְרָאוֹת, חָבֵר וָרֵעַ.
יְדִידִי, אַתָּה בַּלֵּב תָּמִיד.
הַפְּרֵדָה הַזֹּאת, אַתָּה יוֹדֵעַ,
מַבְטִיחָה לָנוּ מִפְגָּשׁ עָתִיד.

אָז שָׁלוֹם, מִבְּלִי מִלּוֹת פְּרֵדָה לִשְׁמֹעַ,
אַל תִּכְאַב וְאַל תַּזְעִיף גַּבּוֹת,
בַּחַיִּים, זֶה לֹא חָדָשׁ לִגְוֹעַ,
אַךְ זֶה לֹא יוֹתֵר חָדָשׁ לִחְיוֹת.

מומלץ.

האיש שלנו בווהאן / עופר דקל
הוצאת כנרת זמורה
431

השנה הזו היתה טראומטית לכולנו, שנה קשה ומורכבת, עסקים קורסים, הרבה מתים, מסיכות, בגרים ועוד אבל נדמה שזה כלום לעומת מה שהתרחש בווהאן במיוחד בהתחלה כשהמגיפה רק התחילה להתפרץ.
ווהאן היא עיר גדולה מאוד, מעל עשרה מליון תושבים ואחד הישראלים הבודדים בעיר הזו הוא עופר דקל, איש עסקים ישראלי בתחום הטקסטיל שעשה אקזיט ועבר לסין והוא תיאר בבלוג יומיומי את המתרחש בווהאן בחודשים הראשונים.
אנחנו עוקבים אחרי הסיוט הזה של הסגר המוחלט שהיה בווהאן, אחרי הטירוף בנסיון להשתלט על המגיפה מה שלא צלח, רגעי החרגות בבתים, התסכול של הילדים והבידוד המוחלט.
עופר נשוי לאישה סינית וילדיו גדלים בסין ודרך סיפוריו אנחנו לומדים לחוות את הבדלי התרבויות את הגישות השונות ואת התנהגות התושבים בזמן הסגרים בעיר ווהאן.
הקול הוא הקול של עופר ומשפחתו אך מה שהוא מספר נכון היה למליוני אנשים אחרים בסין ואח"כ בשאר העולם וההתמודדות עם הנגיף הזה שלא פסחה על אף אחד מאיתנו בסופו של דבר לפחות בהשפעה שלה על האנושות.
הספר עצמו היה מעניין ברוב שלביו, אהבתי לקרוא ולעקוב אחרי סיפורו של עופר ואחרי ההתרחשויות יום אחרי יום אם כי בשלב מסוים קצת הותשתי מהקריאה והרגשתי שאני חייב מנוחה מהספר הזה ולדעתי במובן מסוים היה אפשר לקצר אותו.
בסך הכל זהו ספר שאופן כתיבתו נוגע לרבים מאיתנו ולכן נוח לקרוא אותו ולהתחבר אליו.
מעריך שמצפים לנו בהמשך עוד ספרים רבים שעוסקים בקורונה מנקודות מבט שונות וטוב לקרוא על החוויה של האנשים הראשונים שחוו את הטירוף הזה.

רכוסים / גלי רביץ
הוצאה עצמית
222 עמודים

גלי רביץ כתבה בעיני ספר שירים נורא מרגש, אני אהבתי את הכריכה שיש בה תמימות של ילדות ונראה כמו זכרון מיוחד שיש בו עצב וכמיהה למשהו תמים ונוסטלגי.
הרבה שירים יש בספר הזה, רובם קצרים, ממוקדים נוגעים בזכרון, בתחושה, באהבה, בגעגוע, הם מייצרים רגע אחרי רגע שמתחברים לשפה לירית פשוטה וכנה.
למעשה את הספר אפשר לחלק ל3 חלקים, החלק הראשון אלו שירים של העצמה אישית, חיבור לפנימיות של המשוררת, נשיות ועומק פנימי, החלק השני הוא מכמיר לב בעיני והוא קשור למותה שם האם וכולו תחושות, זכרונות, אהבה, געגוע, בכי ורגש, מאוד נגע בי גם כאחד שאיבד את אימו.
החלק השלישי מדבר על אהבה, אהבה לבן זוג, לנפש אחרת, זוגיות וחיבור שהוא מעבר לאחד ולעצמי.
ספר שאפשר לחזור אליו, שירים יפים ונוגעים שנכתבו מתוך המון רגש וגלי רביץ משוררת עם הרבה רגש.
אהבתי.