קנאת סופרות / מאיה ערד
הוצאת מודן, הוצאת חרגול
412 עמודים

כשהתחלתי לקרוא את הספר עלתה בי המחשבה שהוא לא יעניין את כל מי שמעורה בעולם הספרות, נראה שזה ספר שרק סופרים מבינים, תככים וקנאה בין סופרות וכו' אבל ככל שהתעמקתי בספר וכאן בעיני זה בדיוק מסוג הספרים שצריך לתת להם זמן כדי להשאב לתוכם אנחנו מבינים שהסיפור הוא הרבה מעבר לכך, עולמה של הסופרת אביגיל שלו מורכב לא רק במקום המקצועי שלה אלא גם בהתמודדות עם קשיים אישיים וקשיים משפחתיים ובעיני כאן הספר הופך להיות מעניין יותר ועשיר יותר מאשר מן טלנובלה של מאבקים ספרותיים.
עד היום לא קראתי או כתבתי על אף ספר של מאיה ערד ואני מרגיש בתוכי מן סוג של החמצה כי היא כותבת בהחלט מעניין.
אביגיל שלו היא סופרת די מצליחה, מאחורי כמה ספרים שהצליחו פחות או יותר, היא מוזמנת להרצאות רבות ונראה שעולם הספרות מעריך אותה מאוד אבל בפנים אביגיל אינה שקטה, למרות שספרה האחרון אף היה מועמד לפרס ספיר אביגיל אחוזת קנאה, קנאה בסופרת עם שם כמו שלה, בסופרות אחרות אלמוניות יותר, אפילו בתלמידתה היא מקנאה והקשיחות שלה גורמת לתלמידה לעשות אחורה פנה ומתנתקת ממנה ואף בגזרת הבית אין שקט למרות שבעלה עדיין אוהב אותה מערכת היחסים לא כמו שהיתה בעבר וגם לילדיה יש מורכבויות משלהם נראה שעולמה של אביגיל לא יציב כמו שקיוותה.
לא חיבבתי במיוחד את דמותה של אביגיל והיה לי קשה להתחבר לספר ולדמות הראשית אבל לאט לאט ככל שנכנסתי לעומק הספר למדתי להעריך את הכתיבה ואת הסיפור עצמו, נראה שעולם הספרים שאולי נחשב קצת חנוני מראה צד אפל ומלא קנאה, תחרותיות ושאיפות.
אהבתי את הגישה הזו ואהבתי לקרוא ספר שעוסק בעולם התוכן של הספרים ובעיני מדובר בספר טוב ומעניין.
קשה לי להשוות אותו לספרים אחרים של מאיה ערד כי לא קראתי אותם אבל עכשיו יש סיכוי שאנסה עוד ספרים שלה.
בשורה התחתונה מדובר בספר מעניין וכדאי לקרוא אותו.