האיש שלנו בווהאן / עופר דקל
הוצאת כנרת זמורה
431

השנה הזו היתה טראומטית לכולנו, שנה קשה ומורכבת, עסקים קורסים, הרבה מתים, מסיכות, בגרים ועוד אבל נדמה שזה כלום לעומת מה שהתרחש בווהאן במיוחד בהתחלה כשהמגיפה רק התחילה להתפרץ.
ווהאן היא עיר גדולה מאוד, מעל עשרה מליון תושבים ואחד הישראלים הבודדים בעיר הזו הוא עופר דקל, איש עסקים ישראלי בתחום הטקסטיל שעשה אקזיט ועבר לסין והוא תיאר בבלוג יומיומי את המתרחש בווהאן בחודשים הראשונים.
אנחנו עוקבים אחרי הסיוט הזה של הסגר המוחלט שהיה בווהאן, אחרי הטירוף בנסיון להשתלט על המגיפה מה שלא צלח, רגעי החרגות בבתים, התסכול של הילדים והבידוד המוחלט.
עופר נשוי לאישה סינית וילדיו גדלים בסין ודרך סיפוריו אנחנו לומדים לחוות את הבדלי התרבויות את הגישות השונות ואת התנהגות התושבים בזמן הסגרים בעיר ווהאן.
הקול הוא הקול של עופר ומשפחתו אך מה שהוא מספר נכון היה למליוני אנשים אחרים בסין ואח"כ בשאר העולם וההתמודדות עם הנגיף הזה שלא פסחה על אף אחד מאיתנו בסופו של דבר לפחות בהשפעה שלה על האנושות.
הספר עצמו היה מעניין ברוב שלביו, אהבתי לקרוא ולעקוב אחרי סיפורו של עופר ואחרי ההתרחשויות יום אחרי יום אם כי בשלב מסוים קצת הותשתי מהקריאה והרגשתי שאני חייב מנוחה מהספר הזה ולדעתי במובן מסוים היה אפשר לקצר אותו.
בסך הכל זהו ספר שאופן כתיבתו נוגע לרבים מאיתנו ולכן נוח לקרוא אותו ולהתחבר אליו.
מעריך שמצפים לנו בהמשך עוד ספרים רבים שעוסקים בקורונה מנקודות מבט שונות וטוב לקרוא על החוויה של האנשים הראשונים שחוו את הטירוף הזה.