אל האבדון / אריך קסטנר
ספרית פועלים
216 עמודים
מגרמנית: אילנה המרמן
אריך קסטנר שכולנו מכירים מספרי הילדים המופתיים שלו כמעט ולא מופיע כאן ובעיני זה מרגש לקרוא ספר של קסטנר למבוגרים אבל איזה ספר זה, כלומר אפשר לומר שיש כאן את קסטנר לילדים אבל זה בעיקר בנגיעות, בסגנון הכתיבה שלו קסטנר מוכיח שמי שיודע לכתוב טוב פשוט יודע לכתוב טוב וזה לא משנה אם הספר הוא ספר ילדים שנוגע בלבבות מליונים או ספר מדכא ומעורר מחשבה כמו "אל האבדון".
קשה לתאר את הספר הזה, העלילה שלו לפות מבחינתי יצרה תחושה של תקיעות, של ספר שלא הולך לשום מקום, שאין התקדמות בעלילה שגיבוריו תקועים במן לופ של ייאוש וחוסר מוטיבציה לכלום אולי כמו שגרמניה באותה תקופה היתה בה, תחושה של מורכבות דיכוטומית, מצד אחד הדמוקרטיה של וויימר שניסתה לשקם את גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה ההרסנית ומצד שני הדכאון הלאומי, אינפלציה מטורפת, עוני, אבטלה ואומללות מצד אחד ומצד שני חיי הוללות, קברטים ומסיבות.
דיכוטומיה, ניגודים קיצוניים של חיים וחיפוש עצמי, חיפוש של זהות מחדש, לאומית ואישית, גרמניה שמחפשת את עצמה ואת זהותה ואנשים בודדים שמחפשים את אותו הדבר.
ובמציאות הזו שני גיבורי הספר, יקוב פביאן אקדמאי שעובר לגור בברלין וחברו לבודה, גם הוא אקדמאי בן למשפחה עשירה והם מחפשים את עצמם בעיר ברלין המשתקמת ומחפשים זהות, מטרה, חיים חדשים, אהבה ותקווה.
החיפוש שלהם והחוויות שהם עוברים הם הסימבול לגרמניה של אותה התקופה.
ספר מרתק של סופר גדול באמת.
מומלץ לקריאה איטית, עמוקה וביקורתית.

פורסם גם כאן, בפרפרים
https://did.li/NJdaa
אהבתיאהבתי