כאבי גדילה / הילה תומר
הוצאה עצמית הוצאה לאור
85 עמודים

אני מקבל הרבה ספרי שירה ואני הרבה פעמים לא יודע במה לבחור לקרוא קודם או מה לא לקרוא בכלל ואל מה להסחף וכשקיבלתי את הספר הזה משהו בו משך אותי מאוד, אני חושב שהבחירה האמנותית איך להתייחס לכריכה היא בחירה חשובה בעולם הספרים ואני משתדל להתייחס לזה גם ברמה העיצובית אבל גם ברמה של איך הכריכה מכניסה אותי לאוירה של הספר, לאוירה השירים, למשמעויות של הטקסט, הצילומים שפזורים בספר ובכריכה עצמה משדרים אוירה מלנכולית, יש בהם משהו קודר, בודד, נע בין המפוקס למטושטש, בין הבהיר לכהה, בין האיור לצילום (עבודות של שיר עדן) עולם של קצוות, כמו הנפש שלנו או הנפש של המשוררת שנעה בין קצוות, מחפשת שיראו, שישמעו, שיקראו אבל לא נותנת לנו כלום כמובן מאליו, מתערטלת עם הטקסט מתפשטת מבגדיה, מעורה ונותנת פתח לנשמה זועקת.
הילה תומר היא אמנית, היא עוסקת בצילום, בתיאטרון וכותבת שירה מיוחדת וכנה וכאמן בעצמי שנחשף לאמנית אחרת אני יודע מה זה ליצור מתוך הנפש, לחשוף את עצמנו לעולם, לכאבים שבתוכנו לרצון להתפתח מתוך הטקסט ואליו.

השערים בספר עוסקים בכאבים שונים ומורכבויות שונות איתם מתמודדת המשוררת כגון דימוי הגוף, יחסים משפחתיים ורגשות אהבה ולכל אחד מהם יש המון הסתעפויות ורגשות שונות ובעיקר טקסט עמוק ונוגע,
כאבי גדילה הוא בעיני אחד הספרים הכי טובים שיצאו בהוצאה עצמית הוצאה לאור ויצאו ממנה כמה ספרי שירה משובחים ביותר בעיני, הוא טוב גם בגלל השירים אבל גם בגלל הבגרות והאומץ של המשוררת לגשת לטקסטים ולומר לקוראים "הנה אני, אל תפחדו לגשת, אני נכונה להפתח בפניכם ואני רוצה שתחקרו יחד איתי את עולמי הפנימי והכאבים שלי, תרגישו מה שאני מרגישה, זה לא תמיד נעים אבל זה מה שאני רוצה וצריכה וזה מה שקורה."

מומלץ מאוד.

כָּל חַיַּי
גָּרַפְתִּי אֶת הַיָּם
וְלֹא הָיָה עוֹד לְאָן לִפְנוֹת
רוֹחֲצִים תָּלוּ בִּי תִּקְוָתָם
אֲנִי מִלֵּאתִי כִּיסִים בְּחוֹל
כָּל חַיַּי
גָּרַפְתִּי אֶת הַיָּם
וְהַגַּלִּים בְּשֶׁלָּהֶם
הִתְעַמְּרוּ בִּי
רָצִיתִי לִפְעֹר בָּאוֹקְיָינוֹס
בּוֹר נִקּוּז
רָצִיתִי לְהַקִּיף אֶת נַפְשִׁי
שׁוֹבְרֵי גַּלִּים
וְהַמֶּלַח בְּעֵינַי הוֹתִיר
רַק דְּמָעוֹתֿ