שדות / אריה קניג
הוצאה עצמית
139 עמודים

שדות היה שם הבלוג ושם העט של אריה קניג, הבלוג שפורסם בישראבלוג היה פופולרי ומצליח מאוד, הספר הזה הוא מן רטרוספקטיבה על כל שיריו של אריה קניג שהלך לעולמו לאחר מחלה קשה לפני כשנתיים.
הכריכה עניינה אותי מאוד, מצד אחד שם הספר "שדות" ומצד שני רחובות ריקים בסמטה חשוכה, ירח אדום כאילו בוער ושמיים כחולים מלאי כוכבים, איך זה מתחבר למילה שדות? לכאורה דיסוננס בין השם לכריכה אך הכריכה היא הספר השדות הן מטאפורה לחייו של קניג ולשירים בו בדיוק כמו הרחובות הנטושים והשמש הבוערת והאדמונית.
מצד אחד המון אהבה יש לקניג בשיריו, המון פריחה ותשוקה והשירים הארוכים ביותר בספר הזה מוקדשים לאהבה שבלבו והאהבה שבתוכו והאהבה שהוא הקרין כלפי משפחתו ועוד.
מצד שני הריקנות הזו, הבעירה הזו, הכאב, האובדן, זה מוקרן לי בעוצמה דרך הכריכה, קניג שסבל מפוסט טראומה עקב המלחמות שלקח בהם חלק והאנשים שאיבד בהם השאירו בו חותם, השאירו את החותם בו ובטקסטים שלו, המון כאב יש בהם, המון תסכול ולילות ללא שינה ומצד שני תקומה והתמודדות והמון המון כח ועוצמה.
הרבה שירים יש בספר הזה, המון גיוון בין אופטימיות לתסכול, בין אהבה לכאב ובין לבין יש המון נושאים ותחושות ורגשות.
ספר מיוחד של אישיות מיוחדת שעברה הרבה, חוותה הרבה ותיעדה זאת בשירה מלאת רגש.

הַלַּיְלָה הוֹפִיעַ בִּי יוֹסֵף, בְּמִלְּעֵיל.
שָׁקֵט, חַיְכָן וְדָפוּק בָּרֹאשׁ.
הָרֹאשׁ נִדְפַק לוֹ מוּל טַנְק מִצְרִי.
סִפְּרוּ שֶׁלִּפְנֵי זֶה קָרְאוּ לוֹ יוֹסִי.
גַּמְכֵּן בְּמִלְּעֵיל.
פַּעַם אַחַת מִישֶׁהוּ קָרָא לוֹ בַּשִּׁקּוּם יוֹסֵף בְּמִלְּרַע.
הַכֹּל קָפְאוּ כַּאֲשֶׁר הוּא אִבֵּד אֶת שַׁלְוָתוֹ.
הָאֵשׁ עָלְתָה בּוֹ שׁוּב מַצִּיתָה אֶת עֵינָיו.
לְרֶגַע דָּלְקָה וְדָעֲכָה.
כֻּלָּם נִרְגְּעוּ כַּאֲשֶׁר בְּחִיּוּךְ הוּא דָּרַשׁ כִּי יִכָּתֵב בַּתִּיק שֶׁשְּׁמוֹ יוֹסֵף, בְּמִלְּעֵיל.
אַחַר כָּךְ הוּא שׁוּב לֹא דָּרַשׁ כְּלוּם.
מֵאָז כֻּלָּם קָרְאוּ לוֹ רַק יוֹסֵף.

בְּמִלְּעֵיל.

כָּךְ גָּבוֹהַּ, לְלֹא מֻשָּׂג
אֲנִי תָּלוּי עַל קַוֵּי מֶתַח –
נִמְתָּח מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ
עַד לְקֶצֶר נְשִׁימָה.
מֵאֵין כְּאֵב לִכְאֵב
עַד קֹצֶר רוּחַ.
וְשׁוּב –