רואים בחושך / חגי דגן
הוצאת פרדס
517 עמודים

אתחיל בסקירה שלי דווקא מהכריכה, בעיני היא מהממת, עיצוב נכון ומדויק גם בבחירת הטקסטורה של הכריכה וגם בעיצוב המלא מסתורין שלה כיאה לנושא עליו היא מדברת.
זה לא הספר הראשון בשנים האחרונות שעוסק ביחידת 8200, דב אלפון בספרו "לילה ארוך בפריז" עסק ביחידה ההיא וביוצאי היחידה וגם כאן היחידה הזו תופסת נפח בספר עב הכרס של חגי דגן.
יש בספר הזה גם פרשיית ריגול וגם סיפור ארצישראלי שגיבורו תמיר בינדר גדל והתחנך בקיבוץ בן לניצול שואה וסיפורו הוא הסיפור של ישראלים רבים שעברו דרך מהחינוך הקיבוצי ליחידות מובחרות ומשם לאקדמיה וכאשר הוא נקרא שוב לדגל הוא מתייצב ומתמודד עם פרשייה מורכבת.
סיפור מאוד ישראלי ובתוכו פרשיית ריגול מרתקת ומעניינת שמעורבת בה גם לוחמת פלסטינית מסוכנת הרבה מעבר לזה איני ארחיב עקב חוסר רצון לחשוף אתכם לספוילרים.
בין סיפורו של תמיר ומסלול חייו משובצים בספר מכתבים של אותה לוחמת פלסטינית בשם דלאל איסקנדר ודרכם אנחנו נחשפים גם למסלול חייה ולגיבוש תפיסת עולמה.
רוב הספר מעניין אם כי אני לא מוצא הצדקה לעוביו, בחלקו הוא היה מייגע אבל אם לסכם אני חושב שמעלותיו עולים על חסרונותיו.
יש כאן סיפור ריגול מרתק ובתוכו סיפורו של הישראלי השורשי הטוב וסיפורה של הישראליות או לפחות חלק ממנה.
לכו לקרוא.