אבא, בן, סבתא דינה
הספריה החדשה
180 עמודים

מודה לבושתי שעד היום לא שמעתי כמעט על יוסף בר יוסף ולא על אביו יהושע בר יוסף והקריאה בספר גרמה לי לקרוא קצת יותר ולהבין קצת יותר.
שלושה סיפורים בספר הזה, טריפטיכון משפחתי מעניין ולא לגמרי מובן לי, הרגשתי בהרבה חלקים של הקריאה שלא מובן לי ולא ברור לי מה מתפתח כאן ולאן זה מוביל, לכאורה יש קשר בין הסיפורים אבל הם כתובים ברמות שונות, ברמות הבנה שונות וברמות ארגון שונות.
הנובלה הראשונה קשורה ישירות למערכת היחסים בין יוסף בר יוסף לאביו, הסיפור הוא סיפור רגיש של נסיון לתקשר בין אב לבנו, חיבור לילדות בעולם הדתי, טקסטים יפים וסיפור פשוט צנוע ונוגע, ממואר שבעיני היה הסיפור היפה והבולט בספר.
בסיפור השני שנקרא "בן" שהוא גם מעניין ומאוד שונה מהסיפור הראשון, הסיפור זורק אותנו לשכונה חרדית ובמרכז הסיפור גולדה, פליטת שואה שנישאת לנחום ונולד להם בן שגולדה חוששת לאבד את בנה מתוך תחושה שהוא המשיח.
הנה קו מחבר בין הסיפורים עד כה וזו חרדת הנטישה, החשש לאבד משהו יקר לנו, דמות שמחזיקה אותנו על הקרקע ונותנת לנו משמעות, אותה תחושה תופיע גם בסיפור השלישי שהוא הארוך מכולם אך בעיני גם הפחות מובן מכולם.
גם הסיפור השלישי "סבתא דינה" מתרחש בירושלים בשכונה חרדית,
בסיפור הזה דינה שמגדלת את בנה היתום מיכאל שגם הוא חווה את אותה יתמות וחרדת הנטישה ומיכאל אינו יציב, בורח מן הדת, חוזר אל הדת, נוטש את משפחתו, סיפור ארוך וקצת מבולבל.
אם אני מסתכל על כך הסיפורים יש בהם קוים מחברים רבים ונקודות אוטוביוגרפיות לצד יצירת מציאות חדשה ודמויות חדשות שמעבירות עולם של בריחה וחיפוש אחר יציבות, חום ותחושת בית.
האמונה באה והולכת כמו האנשים בסיפורים.
כתיבה מעניינת ומיוחדת, סיפורים שחלקם טובים יותר וטובים פחות שמייצרים ספר שהוא יצירה שלמה שלא קל לקרוא אותה, לעבד או לעכל אותה אבל בכללותה זו יצירה מעניינת מאוד בעיני.