וקולדה / לוסיה פואנסו
הוצאת תשע נשמות
221 עמודים
מספרדית: פרידה פרס־דניאלי

לקח לי זמן להכנס לספר הזה וככל שנכנסתי אליו יותר התחלחלתי יותר, לא מזמן יצא ספר מעולה בספרית פועלים של אוליביה גז שנקרא "היעלמותו של יוזף מנגלה" וקולדה הוא יותר מסתורי, יותר עלילתי ויותר אניגמטי כי הוא בעיקר לא חושף לנו בצורה גלויה מדי את זהותו של האיש המבוגר בספר שנודד בארגנטינה ומנסה להסוות את עצמו באוכלוסיה המקומית אלא מייצר לקורא בצורה איטית את הזוועות מאחורי תפיסת העולם של האיש שלא השתנתה עד מותו.
לוסיה פואנסו שהיא במקרה זוגתו של סרחיו ביסיו מוכיחה שהיא יודעת לכתוב לא פחות טוב ממנו והתוצאה היא ספר מצמרר ואיכותי שלא מותיר את הקורא אדיש, הוא סוחף, לופת בגרון ולא נותן מנוח.
חוסה הוא אדם מבוגר ובודד שנוסע לדרומה של ארגנטינה ומחפש מקומות מסתור, השנה היא 1959 והמרדף אחרי הנאצים בעיצומו, המוסד לוכד את אייכמן ורודף גם אחרי מנגלה והזקן המוזר מתחבר אל משפחה ונוסע איתה ומייצר קשר מעניין ומוזר עם ילדת המשפחה ששמה לילית.
הקשר הזה עם הילדה הוא לאורך כל הספר ובהמשך אנחנו מגלים שחוסה הופך את לילית הנמוכה לגילה כמן השראה למחקרים שלו ולניסויים שלו בספר ישנם בובות שמסמלות לא מעט לגבי תפיסת תורת הגזע הנאצית אחת מושלמת לבנה וטהורה והשניה מסמורטטת יותר ולי די ברור שהמחברת מנסה להעביר באמצעות הבובות את התפיסה של שלמות הגזע מול העירוב ומה נחות יותר ומה נעלה יותר.
מדובר בספר מצוין ומצד אחד לא קל לקריאה אך מצד שני מרתק לכל אורכו.
מומלץ מאוד.