מכתב של אלמונית / שטפן צוויג
הוצאת תשע נשמות
77 עמודים
מגרמנית: הראל קין

קשה להתאכזב מצוויג, אני כמעט לא זוכר שקראתי ספר שהוא כתב ואמרתי לעצמי"אהה, זה בינוני" אין אצלו ספרים כאלו, כל ספר שלו משאיר בקורא איזשהו חותם, העומק הפסיכולוגי שהוא מכניס בדמויות שלו והאניגמה בעלילה שככל שאתה קורא יותר כך אתה מוצא את עצמך מנסה להבין עוד ועוד מופיעים גם בספר הזה.
לכאורה נובלה קטנה של 77 עמודים אבל הסיפור מטלטל.
יש כאן איזה משהו מעניין, הסיפור הוא כמעט כולו מכתב שכתבה אישה לאדם נערץ עליה ונוצר מצב שהקורא, כלומר קורא הספר וה אדם שקורא את מכתב המעריצה קוראים ביחד ולראשונה את אותו מכתב ונחשפים אליו לראשונה.
הסיפור הוא די פשוט, סופר מפורסם חוזר מחופשה לביתו בוינה ופותח מכתבים שקיבל, אחד המכתבים הוא מאישה אותו הוא לא הכיר והיא כותבת לו מכתב די ארוך, כתריסר עמודים בו היא חושפת בפניו את התאהבותה בו מגיל 13 ועד היום, אהבה אובססיבית שנמשכת לאורך שנים אותה הסופר לא ידע מעולם, לא היתה לו כל אינטראקציה עם אותה גברת לפי מה שהוא זוכר והיא משתפת אותו במות בנה משחפת ואת מחלתה שלה עצמה ומכאן הולך הסיפור עד לסוף שאותו איני יכול לספר לכם אבל אני כן יכול לומר שזה אחד מסיפורי האהבה המרתקים והדוקרים שקראתי, מכמיר לב ועצוב מאוד.
וצוויג כמו צוויג חודר לנפש הקורא ולנפש הדמויות מצליח להעביר את ייסורי האישה המאוהבת ואת הרגש שבדבריה ובמכתבה.
נובלה נפלאה במיוחד של צוויג מרגשת בצורה יוצאת דופן וקורעת לב.
מומלץ, בטח שמומלץ.