אבא ארך רגליים /ג'ין ובסטר
הוצאת צילי
189 עמודים
מאנגלית: לי עברון

הספר הקלאסי הזה שתורגם כבר כמה פעמים ותורגם מחדש עכשיו נראה כי לא נס ליחו, הוא תמיד רלוונטי ותמיד מעניין, האמת היא שקשה לי להשוות לתרגומים בעבר כי אין עוד עותק ברשותי וקראתי את הספר לאחרונה בשנות העשרה של חיי ועם זאת התרגום של לי עברון הוא טוב וכריכת הספר המחודשת יפה מאוד, אני חושב שמעטים האנשים שאינם מכירים את הספר הזה בין אם קראו אותו בילדותם או לא ומשום מה הוא מסווג כספרות "בנות" כדוגמת נשים קטנות וכו', אני איני רואה בו ככזה, אני רואה בו רומן התבגרות יפה וקלאסי בעידן המעמדות ויש בו איזה מוטיב של גבר עשיר שנותן את חסותו לנערה עניה וצמאה להשכלה.
בעצם על מה הספר למי שלא מכיר (ואני בספק) ג'רושה (ג'ודי) אבוט היא נערה שגדלה כל חייה בבית יתומים ומקבלת הצעה מפתיעה ללכת וללמוד להיות סופרת בקולג' במימון מלא של אדם עשיר שאינו נחשף בפניה והתנאי היחידי ללימודיה ולמימונו הוא שג'ודי תכתוב לו כל חודש מכתב ותספר לו על עצמה ועל לימודיה.
וכך בעצם מתנהל לו הספר, חלופת מכתבים חד צדדית בין ג'ודי ולמממן שאותו היא מכנה אבא ארך רגליים.
ג'ודי משתלבת לאט בסביבה הלא מוכרת לה, בלימודים, משתפת את הנמען המממן בחוויותיה.
במהלך לימודיה ג'ודי מתוודעת למר פנדלטון בן משפחה של אחת מחברותיה לדירה והיא מבקרת באחוזתו ונוצר ביניהם קשר שמתפתח לאיטו במהלך הספר עד להפתעה שבסוף.
אני אוהב את הספר הזה, הוא מקסים, רומנטי ומלא חן ויש כאן תהליך התפתחות של סופרת כמו שלי עברון מציינת באחרית הדבר שהיא כותבת ואני מסכים, התהליך היפה הזה של בחורה שלא כתבה לפני כן מעולם לכדי ספר ותוך כדי המכתבים שהיא שולחת שגם הם מתפתחים ומשתפרים הם תהליך התבגרות של נערה שמתוודעת לעולם, מתוודעת לכישוריה והופכת להיות אישה שיודעת מה היא רוצה ומהן שאיפותיה.
אבא ארך רגליים היה ספר מקסים ועודנו כזה.