השגיאה המופלאה / חמוטל בר יוסף
הוצאת הקיבוץ המאוחד
93 עמודים

אני תמיד אומר שאני לא מבקר שירה קלאסי, אני בוחן שירה כטקסט חווייתי ומנסה להסתכל עליו מה הוא עושה לי, מה הוא גורם לי להרגיש.
יש משהו מאוד מתעתע בספר הזה, הכריכה יש בה דלות, איור קווי של כלב מתמתח על רקע כתום אבל בפנים השירים אינם דלים כלל וכלל, הם מן רטרוספקטיבה לחיים של משוררת ובת אדם שמתבוננת על עצמה ומנסה להסתכל מחדש על דברים בחיים בהווה ובעבר.
זהו ספר של חשבונות נפש, של התבוננות פנימה, של כתיבה מאוד אינטימית וביקורתית של המשוררת כלפי עצמה אבל גם כתיבה מלאת חמלה ורגש עמוק.
בספר הזה המשוררת גם מספידה את עצמה, היא כותבת עשרה אפיטפים של הספד עצמי, שירים מרגשים ונוגעים, אני רק חושב על זה כמה קשה לאדם להספיד את עצמו ולדבר על עצמו בלשון עבר ויש כאן אומץ מסוים.
המשוררת משלימה עם זקנתה, אוהבת אותה, את גופה את עברה ואת ההווה.
זהו ספר שירה שאפשר לחזור ולעיין בו ואף לצטט ממנו, המון עומק ורגש של משוררת ותיקה רבת נסיון ושנים ובעיקר השלמה, התפקחות ואהבה של מי שהיא, של גילה, של אישיותה של טעיויות העבר ואהבת ההווה.
ספר שירה מקסים ונוגע.

אֵינֶנִּי אוֹהֶבֶת לְדַבֵּר בְּמַקְהֵלָה,
לָכֵן קוֹלִי רוֹעֵד. לָכֵן הוּא בּוֹדֵד.
אֲבָל הַיּוֹם שָׁמַעְתִּי פִּתְאֹם
קוֹל שָׁר בְּקוֹלִי,
וְשָׁמַעְתִּי אוֹתִי בְּמַקְהֵלָה גְּדוֹלָה
שֶׁל הַשָּׁבִים מִן הַמֶָּוֶת
אֶל תְּשׁוּקַת הַחַיִּים.

מומלץ.