בקיצור / קים מונזו
הוצאת רימונים
156 עמודים
מקטלאנית: איתי רון

אני לא מאוד מתחבר לז'אנר הסיפורים הקצרים למרות שאני קורא לא מעט ספרים כאלו, קשה לי להתחבר לסיפורים של שלושים או ארבעים עמוד והם צריכים להיות ממש ממש טובים כדי שיכבשו את ליבי אבל כאן קים מונזו עשה לי טריק, הוא הביא לי סיפורים של עמוד וחצי עד חמישה שישה עמודים, סיפורים קצרים שמרגישים כמו מירוץ פורמולה אחת, הם נקראים כמו חטיף של אחר הצהריים אבל הם נהדרים והם בכלל לא חטיף הם מעוררי מחשבה.
לכאורה מונזו לוקח אירועים בנאליים ויומיומיים כאלו שיכולים להתרחש אצל כל אחד מאיתנו אבל מביא אותם למקומות מורכבים ומעוררי שאלות רבות אצל הקורא.
חלקם אף השאיר אותי לעצור רגע ולהרהר במה שקראתי עכשיו.
השפה של מונזו אינה אחידה בכוונה ומותאמת לסיטואציה, לדמויות, למיקום ועוד.
יש המון אנושיות בספר הזה, המון כאב ואין פשטות בכלל בפשטות האדם, ביומיומיות, יש המון כאב, המון תקווה, המון רגש ותשוקה.
היו כמה סיפורים שם שאקח איתי הלאה לדרך כמו הסיפור "חיבור" שמתאר יום בחייו של ילד עם סוף מצמרר ומפתיע.
ספר מרתק, מרענן, ומעורר מחשבה על חיינו הבנאליים.