שלום לך עצלות / קורין מאייר
הוצאת בבל
112 עמודים

אין ספק שהספר הזה הוא מאוד שנון ועוקצני, הוא כל כך קצר שסיימתי אותי בפחות מיום, הבעיה עם שלום לך עצלות שהוא לא (לפחות בעיני) נתן לי איזו תובנה חדשה שלא ידעתי, אני חושב שאפילו העובדים בארגונים הגדולים יודעים את זה אבל אולי הם זקוקים לספר כזה שיטיח להם את האמת בפרצוף, בעיני קורין מאייר לא נותנת פה מידע חדש או תובנה חשובה לחיים, היא פשוט מספרת את מה שכולם יודעים שהעבודה בארגונים הגדולים היא סוג של עבדות מודרנית, עולם של ניצול וליקוקי תחת.
מאייר לוקחת את זה לקיצון ומדברת על הארגונים הגדולים כמו על 1984 של אורוול ואפילו משתמשת בביטוי "שיחדש".
מאייר באה ואומרת שלא שווה לעבוד קשה ולהתקדם בארגונים הגדולים, שהכסף הוא לא חזות הכל וששווה לתת לעצלות להכנס פנימה דרך החלון.
הספר הזה נכתב בשנת 2009 כשהרשתות החברתיות עדיין לא היו במקום המטורף שהם היום ומעניין איך עשור לאחר שהספר נכתב האם מאייר היתה מתבוננת מחדש על עולם הארגונים, אני חושב שהיא היתה אף חריפה יותר אם הספר היה נכתב היום.
תובנה מעניינת שקיבלתי מהספר, תאריך התפוגה של העובד הממוצע מתחיל להסתיים בגיל 45 שזה בערך הגיל שבו פוליטיקאים מתחילים לנסוק.
לא ספר חובה אבל בכל זאת מצאתי בו עניין, לא חידוש אלא עניין.