החיה בבטן / ערן צור
הוצאת כנרת זמורה
222 עמודים

אני לא בטוח שערן צור התכוון לזה כי הרי מי יכול להתכוון לזה אבל הספר שלו שמדבר על האמן, על קשיי האמן וההתפתחות שלו כמו גם הנסיון להתפרנס מאמנותו והמורכבות הרגשית של האמן מגיעה בתקופה שבה אמנים מתקשים להתפרנס ומתקשים להתקיים כי אין להם הופעות או אירועים עקב מחלת הקורונה וההגבלות, החשיפה של מצוקת האמנים מעוררת שאלות לגבי אורח חייהם והרצון שלהם להתקיים בכבוד מאומנותם ואמנם הספר לא מדבר על התמודדות של אמן בצל מגיפה אבל הוא כן מדבר על התמודדות של אמן שאמנותו היא חייו, היא הווייתו, היא השתקפות כל מה שהוא וכל מה שהוא רוצה לעשות וזה מתחבר לי לרלוונטיות של התקופה האחרונה.
ערן צור כותב על גלגוליו של אמן צעיר בשם רז, נגן בס, בן לניצולי שואה שרוצה להצליח כאמן ומצטרף ללהקה עם סולנית ממוצא רוסי ולומד בבית ספר למוזיקה, כך לפחות החלק הראשון ואם משהו בביוגרפיה הזו מתחבר לכם עם הביוגרפיה של המחבר אז אינכם טועים כי יש המון קווים נושקים בין דמות הגיבור בספר לבין תחילת הקריירה של ערן צור כחבר בלהקת טאטו (אלונה דניאל) ונראה שערן צור בעצם כתב ספר פרוזה שבתוכה מתחבאת אוטוביוגרפיה שכל מי שמכיר את ערן צור כמוזיקאי כבר יעשה את החיבור בעצמו.
דמותו של רז היא דמות מורכבת ובעלת סטיות מיניות מוזרות כמו גניבת בגדי נשים מחבלי כביסה, מציצנות ועוד.
בחלק השני של הספר רז כבר נשוי בצורה לא חיובית כל כך עם קשיים רבים גם במערכת היחסים וגם כאמן מתבגר שכבר לא מעניין את הדור הצעיר ולא מצליח למשוך קהל.
החלק השלישי הוא החלק שבו בעצם אשתו של האמן מתאבדת ורז נקרא לזהות את גופתה וערן צור מצייר לנו תמונה קודרת של חיים די מדכאים ואומללים והזיוף שבחיי האמן שמעבר לחיי הזרקורים מתוארת מציאות די קודרת.
ערן צור כותב כאן ספר מאוד מורכב ואינטימי שלדעתי חושף את דמותו האישית בצורה מובהקת וזהו ספר אמיץ מאוד וחודר לנימי הרגש.
המעריצים של צור יהנו מהספר מאוד ויזהו בו את האוטוביוגרפיה האישית ואלו שפחות מעריצים ופחות מכירים יהנו מפרוזה חודרת ונוקבת.
מומלץ.