על הדברים הקרובים / קארל צ'אפק
הוצאת אפרסמון
191 עמודים
מצ'כית: פאר פרידמן

עוד לא יצא לי לקרוא ספר של קארל צ'אפק ולמעשה זו ההכרות הראשונה שלי עם כתביו ואם לשפוט על פי קובץ הקטעים שבספר כאן לצ'אפק יש נקודת מבט מרתקת על החיים.
צ'אפק מדבר על הרבה נושאים בספר הזה, כל נושא בערך עמוד וחצי או קצת יותר אבל הוא מדבר על כל נושא מנקודת המבט שלו וזו נקודת מבט מעניינת מאוד צ'פק מדבר מהי הספרות בשבילו ויש שני טורים שמדברים על ספרות, הוא מתאר את הספרות כמלאכה ומביא דימויים מעולם העבודה וזה מעניין ובטור אחר הוא מדבר על מה אנחנו אוהבים לקרוא ואיפה, מה אנחנו קוראים לפני השינה ומה אנחנו קוראים כשאנחנו עצובים ומתאימים את עצמנו ואת המצב בו אנחנו נמצאים לטקסטים שמחברים אותנו.
בטור אחר צ'אפק מתאר את חייו של הפרפר או מדבר על מה התחושות שעוברות בנו למראה האש, צ'אפק מדבר על ההבדלים בין כלבים וחתולים לבני אדם ובטור אחר הוא מדבר רק על החתול אבל החתול מדבר על האדם
"הוא שם את הטלפיים שלו על טופר חד ושחור וחורט איתו בניירות לבנים.
משחקים אחרים הוא לא מכיר. הוא ישן בלילה במקום יום, לא רואה בחשכה, אין לו שום תענוגות. לעולם אינו חושב על דם, לעולם אינו חולם על ציד ועל קרבות, לעולם אינו שר מרוב אהבה."
יש לו טור בשבח הבטלה שכנראה הקדים את המסה של ברטראנד ראסל בנושא ועוד טורים מקסימים.
הטור שמדבר על ההבדלים בין גברים ונשים הוא הטור היחידי שהרגיש לי מיושן ולא רלוונטי ומעניין איך צ'אפק היה כותב אותו כיום אבל מלבדו אפשר למצוא רלוונטיות לימינו כמעט בכל טור בכתיבה מעניינת, מתומצתת, כמעט כמו פוסט בפייסבוק של ימינו.
וכמובן המאמר המסכם את הספר הזה "הולמסיאנה או הסיפור הבלשי" שבו צ'אפק מנתח את הז'אנר של ספרות המתח והבילוש וזה טור שונה ומעניין.
מומלץ.