ים שקט ושפל גלים / דונאל ריאן
הוצאת לסה
240 עמודים
מאנגלית: שי סנדיק

יש משהו מדיטטיבי בבחירת הספרים של ההוצאה החדשה "לסה" של שי סנדיק, גם בספר הקודם וגם בספר הזה יש איזה שקט כזה, שלווה כזו והמון עומק, אולי זה התוכן, אולי אלו כריכות האקוורל והנופים שעליהן ואולי זה הפורמט ואולי זה הכל מהכל אבל זה משדר המון שקט.
הספר הזה שהיה מועמד לפרס מאן בוקר הוא אחד הספרים האיכותיים שקראתי השנה, הוא מחולק למעשה לארבעה חלקים שונים או ארבעה סיפורים שונים כשהסיפור הרביעי בעצם מייצר חיבור מקורי ומפתיע בין כולם. לכאורה שלושת הסיפורים נראים מנותקים אחד מהשני, גברים שונים שחווים דברים במקומות שונים בעולם אבל הסיפור הרביעי הוא מה שהופך את הספר הזה לכל כך טוב בעיני.
הסיפור הראשון והטוב ביותר בעיני הוא סיפורו של פארוק, גבר סורי בתקופת מלחמת האזרחים ופארוק מחליט להבריח משם את משפחתו במסע מסוכן מאוד, יש לפארוק הרבה חששות לגבי המסע, איך העולם המערבי ישפיע על משפחתו, המולדת שהוא משאיר מאחור ועוד, סיפור נהדר.
הסיפור השני הוא על למפי בחור אירי שחברתו נטשה אותו והוא מרגיש מאוד בחוסרה, למפי מתגורר עם סבו שמנבל את הפה כל הזמן והוא לא הכיר את אבא שלו, למפי עובד כנהג אוטובוס בבית אבות, גם למפי אינו מרוצה מחייו, מתגעגע לחברתו ומחפש שינוי.
הסיפור השלישי הוא על ג'ון אדם חסר מצפון שמנסה להתעלות מעל אחיו המנוח ומבצע חטא אחר חטא.
כל הסיפורים עצמם מורכבים מאוד ועמוקים מאוד ולא פעם יש צורך להבין שוב את הטקסט שמדבר על אובדן, געגוע וחרטה, על מולדת, משפחה.
ספר מרתק, מתורגם נפלא, עמוק ומומלץ.