כל המשפחות המאושרות / אן פאצ'ט
הוצאת עם עובד
301 עמודים
מאנגלית: עידית שורר

בהתחלה לא התחברתי לספר הזה, כל המשפחות המאושרות היה מסוג הספרים שלפחות עבורי עד החצי לא הרגשתי חיבור אליו אבל ככל שהמשכתי לקרוא הוא ריגש אותי וריתק אותי, יש בוא אוירה מיוחדת וסיפור מיוחד והוא כתוב בצורה מאוד שקטה כביכול, המון חמלה יש בספר על שבבסיסו סיפור די עצוב על פירוק משפחות ועם זאת בתוך כל זה קיים המון עוצמה וחמלה ואהבה וככל שנשאבתי לתוכו אהבתי אותו יותר.
זהו סיפור שנפתח בהטבלת פראני, בתם של פיקס ובוורלי קיטינג
אלברט קאזינס ממשרד התובע המחוזי שמחפש תירוץ לברוח מביתו ומאשתו ההרה ושלושת ילדיהם מחליט להגיע לאותה מסיבה שאליה הוא לא הוזמן עם בקבוק ג'ין, הוא נתקל במסיבה בבוורלי היפה ומאותו מפגש נוצרת נשיקה.
אותה נשיקה הביאה לפירוק המשפחות של שניהם, אלברט ובוורלי עוברים לגור ביחד עוזבים את קליפורניה ועוברים לוירג'יניה יחד שתי בנותיה של בוורלי, בקיץ ארבעת ילדיו של אלברט היו מגיעים וכך שישה ילדים בקיץ, הופכים לחבורה מגובשת ועוברים חוויות שונות וגם טרגדיות לא קטנות.
שנים לאחר מכן פראני מנהלת מערכת יחסים עם סופר המבוגר ממנה ומהסיפור שהיא מספרת לו נולד הספר כל המשפחות המאושרות שקוצר שבחים אך מחזיר את פראני לאותם אירועים מילדות ופותח פצעים.
הסיפור הזה שבסוף ריגש אותי מדבר על נושאים כה רבים במשפחה, על הורות ועל פירוק משפחות והתבגרות, משפחות לא מתפקדות ובעיקר על אנושיות.
בסך הכל מיוחד מאוד ועדין מאוד.