ההרפתקאות הבלתי נוחות בעליל של ברונטה לב בזלת / ג'קלין מוריארטי

ההרפתקאות הבלתי נוחות בעליל של ברונטה לב בזלת / ג'קלין מוריארטי
הוצאת הכורסא
383 עמודים
מאנגלית: ניצן לפידות

נתחיל מזה שאני מאוד אוהב את הכריכה של הספר שהיא מאוד מזמינה ומאוד מסקרנת לקריאה, איור נפלא באמת ונמשיך מזה שיחד עם הספר הגיע שקיק תה טעים של פריחת הענן והרעיון הזה של מוצר נלווה לספר שיש לו משהו שמגרה את הטעם מכניס אותך בצורה מסוימת לאוירת הספר וזה חמוד מאוד.
ברונטה גדלה אצל דודתה איזבל, הוריה יצאו להרפתקאות והשאירו אותה על מפתן הדלת עם פתק קטן וקופסת תה של פריחת הענן.
ברונטה לא ממש מתגעגעת להוריה היא גדלה ללא שום חוסר ועל מי מנוחות ובתנאים טובים אבל דברים משתנים אצל ברונטה כשהיא מגלה שהוריה נהרגו מאש תותחי ספינת שודדי ים והותירו לה בצוואתם משימה שאותה היא חייבת לעשות לבדה, להביא מתנה קטנה לכל אחת מעשר הדודות שלה, לכאורה משימה לא מאוד מסובכת רק שהדודות מפוזרות בכל רחבי הממלכה וסכנות רבות צפויות לברונטה שלנו בדרך.
ברונטה הפקחית והורבלית יוצאת למסע עם המון אנרגיות והמון מכשולים וסכנות שצפויות לה בדרך.
הספר עצמו מאוד מהנה ברובו, הוא מלא אנרגיות חיוביות וסיפורים והרפתקאות מהממות ויש בו המון חן ואני נהניתי מקריאתו, אני אישית חושב שהוא ארוך מדי והדיאלוגים בחלקם עם כל השנינות שבהם לעיתים מתישים ועם זאת מדובר בספר נוער קסום ומלא חן.
קראתי שמשווים את מוריארטי לדיאנה וויין ג'ונס אז קשה לי לומר כי לא קראתי ספרים אחרים של מוריארטי אבל אם לשפוט לפי הספר הזה דיאנה וויין ג'ונס היא לא אבל זה לא גורע מהספר ומהחינניות שלו.
מומלץ.

רציחות האלפבית / אגתה כריסטי

רציחות האלפבית / אגתה כריסטי
הוצאת עם עובד
279 עמודים
מאנגלית: מיכל אלפון

הוצאת הסדרה המחודשת של ספרי אגתב כריסטי היא סדרה לאספנים כבר אמרתי זאת בעבר, עיצוב אחיד, ספרי כיס קטנים ובעיקר ספרים מהנים שנקראים מהר ולמרות שיש תחושה שהעלילה דומה בכולם אגתה כריסטי בתוך השבלונה המוכרת של הרקול פוארו מוציאה מהלימון לימונדה, מפתיעה מחדש וכל פעם כשיש לנו תחושה שאנחנו יודעים מי הרוצח אנחנו מגלים שהופתענו עד הסוף.
מה שמיוחד בסדרת ספרי פוארו זה שאנחנו הקוראים לוקחים חלק אקטיבי בסיפור ומנסים לפענח יחד עם הבלש המשופם את הרצח או במקרה זה את הרציחות.
הפעם מדובר ברוצח סדרתי מתוחכם שרוצח את קורבנותיו לפי סדר האלפבית.
זה מתחיל עם גברת אשר, ממשיך עם בטי ברנרד ולאחר מכן סר ג'פרי גלדסטון, כל אחד מהרציחות מלווה במכתב אותו מקבל פוארו והוא מקבל את החקירה לידיו.
כריסטי היא אשפית ואין שני לה בסוגה הספרותית הזו ועובדה שגם עשרות שנים אחרי שספרים אלו נכתבו הם עדיין מהנים ומותחים כאילו קראנו אותם לראשונה.

תמיד היא / דורון שנער

תמיד היא / דורון שנער
הוצאת כנרת זמורה
248 עמודים

נתחיל מהכריכה דווקא, יש בה משהו מאוד מסקרן, במינימליזם שלה, בירוק הכה בולט, בטיפוגרפיה החזרה והלא ממורכזת וכביכול לא בנאלית ובאיגואנה שבאה מלמטה, זה כמעט כריכה שהיא כרזה, המון מחשבה על כל פרט ועוד בכריכה קשה, אין כאן מקריות ויש כאן עבודה עיצובית מחושבת היטב.
זהו סיפור אהבה, סיפור אהבה בין יומה לדין דין או אם תרצו בין עדנה ליוסי, סיפור בין שני קיבוצניקים שמתחיל במחנה קיץ ועובד הלאה למשפחה, ליחסי אהבה שנאה ולקשר של שנים רבות.
יוסי נע בין מציאות לדמיון ומפליג בו בדמיון שלו וחווה חוויות טראגיות שמשנות את עולמו ומציבות אותו במקום בו האסקפיזם והבריחה הם המפלט שלו, הוא מתחבר לעולמם של החרקים והזוחלים ולאיגואנה בכריכה יש חיבור לאישיותו של יוסי.
תמיד היא אינו ספר קל לקריאה, הוא מורכב וההתחלה קשה ונדרש לקורא זמן מה על מנת להתחבר אל תוכנו ואל הרעיון אותו מנסה המחבר להעביר ועם זאת מדובר בספר ששווה להתמסר אליו כי הוא מספק את הסחורה ומרגש ברגעים רבים.
זהו הספר הראשון של דורון שנער שיצא לי לקרוא והוא מיוחד ולא שגרתי, עמוק ומורכב.
מומלץ אבל דרושה סבלנות והיא משתלמת.

נטע זר / שרית פליין

נטע זר / שרית פליין
יצא בהוצאה עצמית
191 עמודים

זהו אמנם ספר ביכורים אבל הוא אינו מרגיש כך והסיבה היא פשוטה, שרית פליין היא בלוגרית ספרים ותיקה שכתבה על מאות ספרים ואני אישית חשתי לאורך כל הספר שמדובר כאן באדם שיודע לכתוב היטב, הכתיבה אינה בוסרית, היא בטוחה, יציבה והספר בנוי היטב ומהודק והרבה פעמים בספרי ביכורים אנחנו חשים באותה בוסריות, באותו חוסר הידוק, במן ניסוי ותהיה או חוסר סדר וכאן שום דבר מאלה לא היה נוכח אז זה לא מורגש כמו ספר ביכורים בכלל.
דבר שני, הספר הזה זרק אותי לילדות שלי, אני גדלתי במשפחה ממוצא בולגרי ואחד הדברים שאני הכי זוכר זה את אמא שלי שרה לי בלדינו.
אמנם כשהמשכתי הלאה בחיי ולצערי ללא אימי המנוחה הלדינו קצת נשכח ממני אבל הזכרון הזה צף ועולה בכל פעם כשאני שומע או קורא על השפה המיוחדת הזו אז זה נורא ריגש אותי.
השם של הספר יש לו כפל משמעות ומשחק מילים מעניין שמביא בתמציתיות את מה שקורה בספר הזה,
נטע, גיבורת הספר היא מטפלת רגשית, חיה בישראל ונשואה באושר עם ילדה ודרך עבודתה עם מטופליה נטע חוזרת לסיפור ילדותה וסיפור משפחתה שמתחיל בטורקיה, באיסטנבול ועובר דרך דורות של הורות, של נשים, של תרבות.
הספר נע אחורה ולהווה ובחזרה ומלווה בזכרונות ובהצפה רגשית של הגיבורה שכשמה כן היא, נטע וגם תחושת הזרות או חוסר השייכות שמרחפת אצל הדמויות.
הספר מנווט יפה בין השפות שמתאימות לדמויות ולתקופות והוא מקסים בעיני, פשוט, אותנטי, יפה ומרגש.
מומלץ בחום.

בית גולדן / סלמאן רושדי

בית גולדן / סלמאן רושדי
הוצאת כנרת זמורה
414 עמודים
מאנגלית: ארז אשרוב

אני אוהב מאוד את סלמאן רושדי, לדעתי אחד הסופרים החיים הגדולים ביותר כשכמה מספריו הם לא פחות מיצירות מופת ואחרי רומן פנטזיוני שמושפע מסיפורי אלף לילה ולילה רושדי חוזר קצת לריאליזם אם כי גם כאן הוא מכניס בתוך המציאות מוטיבים פנטזיונים שעוד אגיע אליהם.
הספר מתחיל עם השבעתו של הנשיא אובמה כאשר משפחה בשם גולדן מגיעה לארצות הברית מהודו ומשתקעתצ בגריניץ וילג' ניו יורק, בראש המשפחה עומד נירו גולדן המבוגר ושלושת ילדיו פטיה, אפו ודי, כולם קיצרו את שמותיהם עם וכל אחד שונה מהשני ועם שאיפות שונות.
מדובר במשפחה עשירה מאוד שחיים באחוזה מפוארת וחיים חיי עושר לא יאומן, אין אישה במשפחה עד שמגיעה אישה צעירה ויפה בשם וסיליסה ומערערת את הסדר הקיים.
את כל זה רואה מהצד שכן שלהם בשם רנה שהוא גם קולנוען והוא משום מה רואה במשפחה הזו חומר גלם לסרט תיעודי והוא עורך עליהם תחקיר תוך כדי צפייה.
בתוך כל זה מפציעה דמות חדשה בשמי אמריקה ומתמודדת על הנשיאות והיא לא פחות מהג'וקר, כן ההוא מבאטמן שחי חיי עושר מופלגים, דמות וולגרית ואקסצנטרית וכל זה מנסה להציג את אמריקה המנותקת והמתנשאת קצת ומוטיבים נוספים.
כתיבתו של רושדי נשארה כתיבה טובה ומעניינת אבל לטעמי הספר הזה מבולבל מדי ועמוס מדי והלכתי בו לאיבוד, בעיני הוא לא בטופ ספריו של הסופר המצוין הזה ועדיין כתיבתו העשירה והיכולת שלו לשחק עם ריאליזם ופנטזיה משאירה עניין בספר הזה והוא ראוי לקריאה אבל אל תפתחו ציפיות גדולות מדי לטעמי.