ימים פרועים של חול / מלכה קיני־קפלן
הוצאת עולם חדש
79 עמודים
אהבתי את ספר שיריה הקודם (במערב מרצד בי כחול) של מלכה קיני קפלן ואני גם אוהב את הספר הזה, ואם בספר הקודם המשוררת עסקה בתנועה אז גם הספר הזה עוסק בתנועתיות אבל תנועתיות אינה חייבת להיות רק הגוף תנועה היא החיים עצמם, הנפש, הרגש, היכולת להשתנות ולזוז ממקום למקום.
השירים של המשוררת עמוקים ונוגעים, מדברים על החיים, על בחירות, התבוננות על העולם.
ספר שני של משוררת שמתקדמת מספר לספר ומתפתחת כמשוררת.
הכריכה עצמה היא מעניינת כיוון שיש כאן מבט של פוקוס על נקודה מסוימת שהיא הקיר ודווקא הצמחים לא בפוקוס והם אלו שנעים בהתאם לכיוון הרוח במקומם, נטועים אבל נעים גם יחד ואפשר לקחת את זה לכיוונים רבים.
ספר שירה נוגע.
"את לא לבד ביער
ילדה קטנה
אני רואה אותך
מבעד לשנים
רואה את
אוצרותיך
את עניך
הם היו שלי
תמיד
אתך הייתי"
"בכל חורף
הכלנית הראשונה
שמופיעה מול עיני
היא נס
ומעליו
תלויה
צעקה"
הספרים ואני 