ולס וליירי / גודמונדור אנדרי תורסון
הוצאת לסה, ספרות צפונית
198 עמודים
מאיסלנדית: שי סנדיק

אני חושב שדרוש אומץ להקים הוצאה חדשה בתקופה כה מורכבת ואני מעריך כל יוזמה כזו לחשוף את הקורא הישראלי וקריאה חדשה ובלתי מוכרת שיש לה קונספט מוגדר, וכתיבה מעניינת ולא שגרתית, כזו שמביאה תרבות אחרת, כתיבה אחרת, אוירה אחרת וההוצאה החדשה של שי סנדיק היא כזו וזו הסנונית הראשונה אבל לפני שאני מדבר על הספר תנו לי להחמיא לאריזה הנהדרת, הספרים הם ספרי כיס בפורמט קטן, קו עיצובי נקי, מינימליסטיף טיפוגרפיה יפה, תשמת לב לכל פרט מבחירת הפונט ועד לאיור אקוורל, הניגוד בין הציור נוף היפה והאקוורלי כמעט שקוף לטקסט שנמצא בתוך ריבוע גרפי מקופל מייצר משהו שנעים להחזיק ביד, אריזה מוקפדת ומעוצבת עם חשיבה עמוקה על האריזה וההשפעה שלה על הקורא.
ולס וליירי הוא ספר כמעט מדיטטיבי, מאוד עדין ומאוד הומניסטי, כשקראתי אותו הרגשתי את הרוח הסקנדינבית, את השפה, את האוירה הכפרית, ספר מאוד פואטי, ספר של אנשים, על אנשים עבור אנשים.
בשיטוטיה בכפר על אופניה קטה שלבושה בשמלה פרחונית לוקחת אותנו למסע בה היא כמעט ולא נוכחת אבל דרך ברכיבה של קטה על אופניה אנחנו זוכים להכיר את אנשי הכפר וליירי.
הספר לוקח אותנו להכירות עם אנשי הכפר, כל אחד וסיפורו הוא, כל אחד והתמודדויותיו והמסע הוא עמוק, הוא רגיש, הוא אנושי והוא מיוחד. אפשר להרגיש את צניעות האנשים, את גלי הים ואת איסלנד כמו שהוא אותנטית, פשוטה ומיוחדת.
אני מאוד מעריך את הבחירות הספרותיות של סנדיק בין אם הוא מוציא לאור ובין אם הוא מתרגם וגם כאן הבחירה להתמקד בספרות סקנדינבית היא מרתקת ואני מחכה לספרים הבאים לראות אילו עוד פנינים הוא ידוג לנו מהים הצפוני.