בית גולדן / סלמאן רושדי
הוצאת כנרת זמורה
414 עמודים
מאנגלית: ארז אשרוב
אני אוהב מאוד את סלמאן רושדי, לדעתי אחד הסופרים החיים הגדולים ביותר כשכמה מספריו הם לא פחות מיצירות מופת ואחרי רומן פנטזיוני שמושפע מסיפורי אלף לילה ולילה רושדי חוזר קצת לריאליזם אם כי גם כאן הוא מכניס בתוך המציאות מוטיבים פנטזיונים שעוד אגיע אליהם.
הספר מתחיל עם השבעתו של הנשיא אובמה כאשר משפחה בשם גולדן מגיעה לארצות הברית מהודו ומשתקעתצ בגריניץ וילג' ניו יורק, בראש המשפחה עומד נירו גולדן המבוגר ושלושת ילדיו פטיה, אפו ודי, כולם קיצרו את שמותיהם עם וכל אחד שונה מהשני ועם שאיפות שונות.
מדובר במשפחה עשירה מאוד שחיים באחוזה מפוארת וחיים חיי עושר לא יאומן, אין אישה במשפחה עד שמגיעה אישה צעירה ויפה בשם וסיליסה ומערערת את הסדר הקיים.
את כל זה רואה מהצד שכן שלהם בשם רנה שהוא גם קולנוען והוא משום מה רואה במשפחה הזו חומר גלם לסרט תיעודי והוא עורך עליהם תחקיר תוך כדי צפייה.
בתוך כל זה מפציעה דמות חדשה בשמי אמריקה ומתמודדת על הנשיאות והיא לא פחות מהג'וקר, כן ההוא מבאטמן שחי חיי עושר מופלגים, דמות וולגרית ואקסצנטרית וכל זה מנסה להציג את אמריקה המנותקת והמתנשאת קצת ומוטיבים נוספים.
כתיבתו של רושדי נשארה כתיבה טובה ומעניינת אבל לטעמי הספר הזה מבולבל מדי ועמוס מדי והלכתי בו לאיבוד, בעיני הוא לא בטופ ספריו של הסופר המצוין הזה ועדיין כתיבתו העשירה והיכולת שלו לשחק עם ריאליזם ופנטזיה משאירה עניין בספר הזה והוא ראוי לקריאה אבל אל תפתחו ציפיות גדולות מדי לטעמי.
