רציניקן / ירון פריד
הוצאת רימונים
249 עמודים

מודה אני שאני לא גרופי של התיאטרון הישראלי, לא כי אני איני אוהב תיאטרון אלא בגלל שלא יוצא לי כמעט לצפות במחזות או לבקר במדיום האמנותי המופלא הזה וזה לא ייאמר לזכותי כל כך, אבל גם כאחד שממעט לבקר בתיאטראות קשה שלא להכיר את יעקב אגמון בטח לאדם בגילי שחי ונושם אמנות.
הספר הזה הוא ביוגרפיה של אגמון שמסופרת בצורה מאוד מעניינת, היא מבוססת על שיחות עם אגמון אבל לא רק שיחות איתו אלא גם אנשים שהיו חלק מהעשייה שלו בכל מני רמות של עבודה משותפת, בין אם שחקנים או אנשי הפקה או אנשים שהכירו אותו בצעירותו ועוד, השיחות האלו התפרשו על פני שנים וכך בעצם נאסף חומר רב של סיפור חייו של האיש הזה שכמעט מאז הקמת המדינה היה חלק בלתח נפרד מהתיאטרון הישראלי, הקאמרי, הבימה, בית ליסין ועוד ומוכר בין השאר כבן זוגה של גילה אלמגור.
אגמון חתום על כמה מההפקות הגולות ופורצות הדרך שנוצרו כאן במסגרת אמנות הבמה הישראלית, הוא לקח כמה הימורים גדולים ביותר והחוש שלו לקהל הישראלי ולמה שיכול לתפוס כאן היה ייחודי מאוד.
דרך חייו של אגמון ודרך השיחות וגם דרך כתיבתו של המחבר ירון פריד אנחנו לומדים להכיר לא רק את חייו של אגמון מילדותו אלא גם את ההסטוריה של התיאטרון הישראלי, התיאטראות שהוקמו בין אם אגמון הקים אותם או ניהל אותם ואת ההפקות הנפלאות שהוא היה אחראי עליהם.
ביוגרפיה שהיא ישראלית מאוד וקריאה מאוד.