העדויות / מרגרט אטווד
מחברות לספרות
411 עמודים
מאנגלית: קטיה בנוביץ

גילוי נאות, את מעשה השפחה לא ממש אהבתי, לא התחברתי לספר ואני חושב שהוא אוברייטד ואטווד כתבה ספרים טובים יותר אבל את העדויות כן אהבתי, אהבתי מאוד והוא בעיני מהטובים בספריה של מרגרט אטווד.
יש האומרים שאולי הוא לא היה צריך להכתב ואולי הדרך בה הסתיים מעשה השפחה היה משאיר פתח לדמיון אבל נראה שהסדרה והרצון של הקוראים להבין קצת יותר מה באמת התרחש הביא לכתיבת הספר הזה ואטווד כתבה אותו בחוכמה והפכה אותו במקום ספר פרוזה עלילתי רגיל למן פרוטוקולים של תושבות גלעד.
הספר מתרחש למעשה כ15 שנה לאחר עלילת הספר הראשון ומובאות בו עדויות של שלוש נשים שונות, הראשונה היא של דודה לידיה, שמספרת את הסיפור שלה מהרגע שהמהפיכה התחילה ועד כמעט סוף הדרך ומאישה שבארצות הברית שלפני גלעד היתה אישה בודדה ומתוסכלת לאישה שגלעד די נתנה לה מעמד ומקום שבו היא זכתה לביטוי ובכלל הדודות מקבלות יותר עומק בספר הזה.
העדויות הנוספות הן של שתי ילדות אחת מהן גדלה בגלעד והשניה גדלה בקנדה.
אני בכוונה לא מספר מיהן הילדות כדי לא ליצור ספוילר אבל מי שקרא את הספר הראשון ועקב אחרי הסדרה יוכל להבין לבד על מי אני מדבר.
ג'ון (שלפרד) הדמות המרכזית בספר הראשון לא נוכחת כמעט בספר הזה למעט אזכורים קטנים כאיזו רוח של השראה על פעולותיה.
אין ספק שאטווד כתבה את הספר הזה נהדר, הוא סוחף הוא קריא והוא מעניין.
הוא פמיניסטי הוא נוגע והוא מעורר מחשבה.
כדאי לקרוא.