קשרי משפחה / קלאריס ליספקטור
הספריה החדשה
124 עמודים
מפורטוגזית: מרים טבעון

הספר הזה שיצא בזמנו בכרך אחד יחד עם שעת הכוכב והפעם שניהם יצאו בנפרד לכבוד ציון שנת המאה להולדתה של ליספקטור הוא בעיני אחד מקבצי הסיפורים הקצרים המשובחים שקראתי בחיי.
באופן אישי אאני לא מת על סיפורים קצרים ומעט מאוד סופרים או קבצים הצלחתי לסיים, בדרך כלל יש הבדלי רמות בין הסיפורים הטובים באמת וכאלו שסוחפים אותי לבין סיפורים בינוניים שאני מוצא את עצמי עובר לסיפור הבא מבלי לסיים אותו אבל לא כך אצל ליספקטור.
ליספקטור, הסופרת הברזילאית יהודית ילידת אוקראינה היא כל כך טובה שכל סיפור אצלה הוא מרתק וגורם לך לחשוב על מציאות, על אהבה, על סיטואציות בחיים, היא לוקחת רגעים כביכול יומיומיים פשוטים והופכת אותם לדרמות וחלקם ממש גאוניים.
נגעו לי במיוחד שני הסיפורים הראשונים בספר למרות שאפשר לדבר כמעט על כל אחד מהם, הספר הראשון עוסק באדם שהולך לקבור כלב רחוב מת שהוא נתקל בו וקבורת הכלב הזה מעוררת באדם תחושת תיקון על כלב שהוא נטש בעבר.
בסיפור השני אישה שחוותה אהבה נכזבת הולכת לבדה לגן החיות ושום בעל חיים לא מעניין אותה מלבד התאו, היא עומדת מולו ודווקא מול התאו האישה חשה רגשות ותחושות מצמררות וכואבות.
אישה אחרת נוסעת בחשמלית ונתקלת בעיוור לועס מסטיק, הסיטואציה הזו מרסקת את עולמה.
אותם חוויות שהאנשים עוברים, ברחוב, בגן החיות, בקן המשפחתי, במקומות שונים הם מייצרים דרמות ורגש ומראים את הגדולה של ליספקטור כסופרת.
קובץ מושלם לטעמי של סופרת דגולה.