מיתולוגיה נורדית / ניל גיימן

מיתולוגיה נורדית / ניל גיימן
הכורסא הוצאה לאור
252 עמודים
מאנגלית: תומר בן אהרון

בתור חובב קומיקס לא יכולתי שלא להתאהב בת'ור ולוקי ובאסגרד, העולם הנפלא והשמיימי של האלים הנורדים.
העולם הזה השפיע על ספרי פנטזיה כה רבים ועל עולמות שהשראתם לקוחה באופן ברור מאותה מיתולוגיה עשירה והרפתקנית.
צריך לומר תודה גדולה למארוול על שהביאה את ת'ור ליקום שלה ונתנה לו עדנה מחודשת.
ניל גיימן מספר שהחיבור שלו למיתולוגיה הנורדית היה כבר בגיל שבע דרך אותם סיפורים של סטן לי וג'ק קירבי, העולם העתידני הנפלא של אסגרד הלהיב גם אותו והסיפורים על יום הדין שלהם, הרגנרוק, העולם עם הקור הנצחי והעלים בעלי העוצמה, הנשקים המתוחכמים, הפטיש של ת'ור, ענקי הכפור והקרבות הבלתי נשכחים הם מעוררי השראה.
ניל גיימן שהוא כותב מוכשר לקח את הסיפורים האלו והביא אותם בסגנונו המיוחד ובכתיבתו הטובה אלינו מחדש תוך כדי שהוא לא מוותר על המבנה הסיפורי של המיתולוגיה הנורדית.
הסיפורים שלו בוראים מחדש את העולם ההוא, נותנים לנו הצצה נוספת לסיפורים שראינו בעבר במיתולוגיות אחרות על בריאת העולם למשל או הסיפור על איך ת'ור השיג את הפטיש האדיר שלו שחוזר אליו תמיד לא משנה לאן הוא זורק אותו.
ישנם הרבה דמויות במיתולוגיה הנורדית אך יש שלושה דמויות עיקריות.
אודין הוא הרם באלים וקדם לכולם, הוא הקריב את עינו עבור החוכמה הרבה שלו, לאודין יש שמות רבים כגון, אל הגרדום, גרימניר, השלישי ועוד..
הוא נע בעולם בתחפושת כדי לראות את העולם כפי שבני האדם רואים אותו ועוד.

ת'ור הוא בנו של אודין, אל הרעם, אדום זקן והחזק באלים, כלי נשקו הוא כמובן הפטיש העוצמתי שחושל במיוחד עבורו והוא מגינם של אסגרד שהוא העולם העליון ומידגארד שהוא עולם בני האדם כמובן.

לוקי הוא נאה, משכנע, דברן מיומן והנכלולי והמתוחכם באסגארד, קנאי גדול, תככן ומלא כעס.
לוקי מעופף בשמים באמצעות נעליים מעופפות והוא יכול לשנות צורה ולהיראות כמו אחרים, נשקו הוא מוחו, הוא ערמומי, חלקלק ונוכל.

בסוף הספר ישנו מונחון של כל הדמויות, המקומות והמושגים האחרים הנמצאים בספר שמראה על גיוון העולם הזה.
ספר מרתק בעיני שמדי פעם אפשר לחזור אליו והוא ישכון בבטחה במדף המיתולוגיות והאגדות בספרייתי.

משהו במים / קתרין סטידמן

משהו במים / קתרין סטידמן
דני ספרים
413 עמודים
מאנגלית: ימימה עברון

משהו במים זהו ספר מתח איטי שמתאר דילמה לא פשוטה של זוג, דילמה מוסרית, ערכית שהחלטה לא נכונה עלולה מאוד לסבך אותם.
בעצם הסיפור הוא על מארק וארין, ארין היא יוצרת סרטים דוקומנטריים שמביימת סרט תיעודי על אסירים שנידונו למאסר ארוך ועומדים על סף שחרור ומארק הוא יועץ השקעות שעובד בחברת השקעות גדולה אך מוצא את עצמו מפוטר מהעבודה.
מארק וארין מתאהבים, מתחתנים ונוסעים לירח דבש בבורה בורה.
באחת הצלילות שלהם הם מוצאים חפץ כלשהו במים שעלול לשנות את כל התמונה מבחינתם ומכאן הסיפור הולך ומסתבך.
זו תהיה סקירה קצרה מהסיבה הפשוטה, הספר לא מאוד מצא חן בעיני, הוא היה מאוד איטי, לא התקדם לי ומהר מאוד התחלתי לאבד עניין בו גם אחרי שהסיפור התחיל להיות קצת מעניין לא חשבתי במתח או באיכות שאני מצפה מספר מתח.
מבחינה רעיונית יש כאן בסיס לספר מתח לא רע אבל במקרה הזה זה פשוט לא עבד לי.

היא לא שם / טמזין גריי

היא לא שם / טמזין גריי
הוצאת אריה ניר / הוצאת מודן
411 עמודים
מאנגלית: דורון דנסקי

אחד הפחדים הכי גדולים של כמעט כל ילד זה למצוא את עצמך לבד בבית כשאבא ואמא אינם.
הפחד הזה קיים אצל כל ילד כמעט בגיל מסויים וכשהוא הופך למציאות זה קשה פי כמה.
טמזין גריי בספר ביכורים מאוד מעניין שכתוב טוב מביאה לנו סיטואציה כזו של שני אחים ג'ונה ורפאל שמתמודדים עם סיטואציה כזו.
אמם, ילידת זמביה היא אישה בדכאון וחיה בהזנחה, האב רולנד נמצא בכלא והפחד של הילדים זה שהרשויות יגלו שהם לבד והם חלילה יישלחו לסבתא סיוט כך הם מכנים אותה, אימו של רולנד או חלילה לבית יתומים.
הילדים מנסים במשך כמה ימים לשרוד לבד, לנהל חיים רגילים מבלי שאף אחד יגלה מה קורה בבית ובמקביל לנסות לפתור את התעלומה מה קרה לאמא שלהם.
הגעגועים לאמא, הטלפון שלה שנשאר בעציץ והנסיון לתקשר דרך הטלפון ולשלוח הודעות בשמה, החיים לבד של שני ילדים צעירים בני תשע ושש.
טמזין גריי מצליחה להעביר את הסיטואציה דרך קולם של הילדים בצורה מעניינת מאוד, בכתיבה טובה שלוקחת את הקוראים לתוך ראש הילדים וחווה איתם יום אחרי יום בנסיון שלהם לנהל שגרת חיים רגילה ללא הורים בבית.
ספר ביכורים טוב ומעניין.
מומלץ.

בארי כהן בדרכים / גארי שטיינגרט

בארי כהן בדרכים / גארי שטיינגרט
ידיעות ספרים
376 עמודים

אני חושב שזה הספר הראשון שגארי שטיינגרט, סופר יהודי ממוצא רוסי שחי את מרבית חייו בארצות הברית לא כותב על שורשיו הרוסיים אלא על אמריקה כפי שהיא היום ומצד שני הוא לא התעלם לחלוטין משורשיו שכן גיבור ספרו הוא יהודי.
בארי כהן הוא לא אדם מן השורה, הוא מן האנשים העשירים ככל הנראה בכל אמריקה, הוא מנהל קרן גידור בעלת הון של 2.4 מליארד דולר, הוא חי לו בדירת היוקרה שלו אי שם במנהטן עם אשתו אישה סימה, ממוצא הודי, בת למהגרים שהתעשרה עם בארי וילדם שיווה בן השלוש.
שיווה אובחן על הספקטרום האוטיסטי, קרן הגידור של בארי בנפילה ובארי מחליט בהחלטה די רגעית לקום ולעזוב הכל ולברוח לאהובתו מימי התיכון.
בארי שיכול לקחת איזה רכב שירצה בוחר לעשות את הרוד טריפ הזה דווקא באוטובוס ציבורי, הוא לוקח איתו רק את אוסף שעוני היוקרה שלו שמסמלים אולי את המעמד שהיה לו ואת הזמן שבורח ממנו. כל שעון באוסף עולה עשרות אלפי דולרים.
בארי מתוודע לארצות הברית הרגילה, הפשוטה, של הפרברים, מעמד הביניים, שיכוני העוני ופוגש דמויות שממחישות לו את אמריקה האמיתית ולא את אותה אמריקה של מגדל השן בה הוא גר, הוא מתוודע לפחדים של האנשים ולחששות שלהם תוך כדי מסע הבחירות של דונאלד טראמפ.
המחבר מבהיר היטב בספר באמצעות דמותו של בארי את דעתו על טראמפ, אי אפשר לפספס זאת ואנחנו מלווים את בארי בעצם עד בחירתו של טראמפ לנשיאות.
במקביל למסע של בארי אשתו סימה עוברת מסע התפקחות אחר לחלוטין, יחד עם שיווה בנה המאובחן היא מחפשת את המקום שלה מחדש בחיים בידיעה שאולי הקשר עם בעלה הבורח עומד לקראת סיום.
שיננגרט מציג בספר זה בצורה נהדרת את הניכור וחוסר המודעות של העשירים למצבה האמיתי של אמריקה, התחושה הזו שעושר קונה הכל ועושר מביא גם לאושר מתפוגגת בצורה מאוד חזקה.
ספר טוב מאוד ומעניין מאוד.
מומלץ.

האיש שלא שרף את קפקא / יצחק רובין

האיש שלא שרף את קפקא / יצחק רובין
הוצאת הקיבוץ המאוחד
304 עמודים

פרנץ קפקא חייב את פרסומו לאחר מותו למקס ברוד, אחד הסיפורים הידועים בספרות היתה עניין בקשתו של קפקא מברוד חברו לשרוף את כל כתבין לאחר שימות ממחלת השחפת אך ברוד לא שרף את כתביו של קפקא ובזכות זה ספריו הנהדרים של הסופר הדגול שהשפיע על כל כך הרבה סופרים במאה העשרים נהפכו לנכס צאן ברזל בספרות של המאה הקודמת.
הספר הזה מנסה להתחקות אחר הביוגרפיה של מקס ברוד דרך דמות בדיונית שהמציא הסופר, צעיר תל אביבי יליד פראג, עיתונאי שפוגש את מקס ברוד ושומע ממנו למעשה את סיפור חייו ואת סיפורו של קפקא דרך עיניו של מקס ברוד.
למעשה יש כאן ביוגרפיה שמתחבאת בתוך פרוזה וכתובה מאוד יפה ומעניין.
העלילה לוקחת אותנו לפראג של תחילת המאה העשרים ותל אביב של שנות השישים,
ברוד שברח מאימת הנאצים לפני המלחמה וחי את שלושת העשורים האחרונים של חייו בתל אביב היה בעצמו סופר מוצלח אך נראה שהקריב את הקריירה שלו למען מי שהוא חשב שהוא טוב ממנו פרנץ קפקא.
הביוגרפיה הפרוזאית הזו כתובה בהמון חן, המון אהבה לספרות וחיבור לסיפורו של ברוד ששמה אותו סוף סוף במרכז העניינים ונותנת לו את הכבוד הראוי לו.
ספר מעניין ומרתק שכתוב טוב.

זיעה / ז'ורז'י אמאדו

זיעה / ז'ורז'י אמאדו
הוצאת רימונים
218 עמודים
תרגם מפורטוגלית: רמי סערי

היה מעניין לקרוא את הספר הזה קצת לפני חג החירות, יש בו משהו קצת מדכא אבל באמת עם שמץ של אופטימיות קלילה שנותנת תקווה שכל אדם יכול לעמוד של שלו ולמצוא את הטוב בכל דבר קשה ומורכב.
אני אוהב את הספרות הברזילאית, מהיצירות הקלאסיות שקראתי עד כה כולל הסרטאו הגדול גיליתי ספרות מעניינת ורב תרבותית, במדינה כה מגוונת ומעניינת ישנם סיפורים כה רבים, במדינה בה יש מרחבים עצומים וערים גדולות ישנם סיפורים והספר הזה הוא סיפורם של אנשים, אנשים קשיי יום רובם ככולם שגרים בשיכון ענק במרכז העיר סלבדור.
זהו פסיפס אקלקטי של אנשים עניים, משפחות, עובדים, פשוט אנשים שחיים בעוני מחריד, בצפיפות ובתנאים לא פשוטים וכל אחד חי את חייו, מנסה לפלס את דרכו ופשוט לשרוד.
הספר מביע ביקורת פוליטית נוקבת על השלטון.
בדרך כלל במקומות כאלו אפשר למצוא אנשים מכל הסוגים ואכן אמאדו מנסה להביא לנו את מגוון של טיפוסים ואנשים שחיים במקומות כאלו ויוצרים את הפסיפס המעניין שיש בספר.
זו אינה פרוזה קלאסית אלא מקבץ סיפורים שמתארים את אורח החיים שם ואת האנשים כל אחד על מורכבותו.
למרות הקושי ישנו נסיון להתאגד, למצוא דרך לפעול ביחד למען שינוי ובספר זה מתואר כי בסופו של דבר למרות האקלקטיות מדובר בקהילה, קבוצת אנשים שחיים ביחד ומנסים למצוא דרך לשפר את חייהם.
ספר יפה שכתוב נפלא ומעורר חמלה רבה.
מומלץ.

אור ירח / מייקל שייבון

אור ירח / מייקל שייבון
הוצאת עם עובד
449 עמודים
מאנגלית: מיכל אלפון

מייקל שייבון הוא אחד הסופרים האמריקאים האהובים עלי כיום, ספריו תמיד מעניינים ויש להם איזה מכנה משותף שעובד אצלי, החיבור ליהדות, לזכרון, להסטוריה, למשפחה, ולמרות הנושאים שמוכרים מספריו כל ספר הוא מעניין וכתוב היטב בפני עצמו.
גם כאן בספר הזה מייצר מייקל שייבון מן ממואר בדיוני על משפחתו ועל סבו דרך מסע שלוקח אותנו קדימה ואחורה בזמן לעבר ולהווה ובכל העניין של הסיפור נשמר כי זכרון יש לו מקום בכאן ועכשיו ובעבר בו הדברים קרו למעשה.
שייבון המספר הולך לבקר את סבו החולה ושומע ממנו סיפור מרתק על עברו של הסב, הסב שהוא גיבור מלחמת העולם השניה ומייסדה של חברת סיינטיפיק שעושה את הונה ממכירת דגמי טילים וחלליות בעיצובה מספר לבן את קורותיו בזמן המלחמה ואת חלקו במרדף אחר טיל ה 2v
והיוצר שלה ורנר פון בראון.
המטרה היא להשיג זאת לפני הרוסים מה שיוביל גם לנסיון להיות ראשונים על הירח.
המרדף ההוא שנמשך לאורך כל המלחמה מציג צד נוסף של המלחמה האיומה ההיא והשלכותיה וממשיך לארצות הברית שלאחרי שם הסב פוגש את אשתו לעתיד ומקים את המשפחה כשברקע נמשכת המלחמה הקרה וזוועות המלחמה אינם עוזבות את הסב.
מייקל שייבון יוצר רומן ריאליסטי בדיוני שנראה כאילו הוא סיפור משפחתי אותנטי ואולי זו גדולתו של המחבר המוכשר ליצור דמויות שלמות ומורכבות שיש בהם מן האמת והבדיון כך שהקורא לא מסוגל להבחין בהבדל.
ספר מרתק ומעניין, נוגע ורגיש על זכרון וכאב ועל המירוץ לחלל.
מומלץ.

האי / ג'אני סטופריץ

האי / ג'אני סטופריץ
תשע נשמות
98 עמודים
מאיטלקית: שירלי פינצי לב

תשע נשמות ממשיכה להביא לנו יצירות ומחברים כמעט ולא מוכרים כאן, בעיני הגדולה של ההוצאה הזו נעוצה בדיוק בנקודה הזו, החשיפה לדברים לא מוכרים אבל כל כך יפים ועדינים, מלאי כאב ורוך, עדינות ועצב והכל מהול בכתיבה יפה כל כך שהקורא מתקשה להיות אדיש אליה.
כזה הוא האי של סטופריץ, כמו הגלים בקרבת האי, שקטים, צלולים, בהירים ונעימים אך גם בכל רגע יכולים לגעות, לגבוה ולהציף ברגשות כמו המים.
זו נובלה מאוד עדינה על מערכת יחסים בין אב לבנו, הבן שחי בהרים מצטרף למסע אחרון עם האב הגוסס לאי באיזור האדריאטי שם הוא נולד והמפגש ביניהם שהוא מפגש פרידה, מפגש של זכרון ילדות, הכלה ונסיון להאחז בעבר הוא מפגש מקסים ויפה מאין כמותו.
הנופים, האנשים, הזכרון, המחלה, כל הדברים האלו יוצרים לנו ספר שהוא קסום ועדין, מלא כאב.
מדובר בנובלה שאולי נקראת מהר אבל היופי והפסטורליות בכתיבה עם הכאב של הפרידה וההשלמה נותרת עם הקורא זמן רב לאחר סיומה.
קסום ועדין וכמובן מומלץ.

על הרודנות / טימותי סניידר

על הרודנות / טימותי סניידר
הקיבוץ המאוחד
105 עמודים
מאנגלית: אברם קנטור

האם זה שאנחנו חיים במדינות דמוקרטיות (חלקנו לפחות) אומר שאנחנו אכן חיים חיים דמוקרטים? האם אין סכנה ששלטון כזה או אחר יקח את זכותנו הדמוקרטיים וישנה אותם דרך הדמוקרטיה לשלטון רודנות כזה או אחר? זה קיים בוודאות, האם עלינו להשמר מפניו ולזהות את הסכנות? אין לי ספק בכך וגם לכותב המניפסט הזה טימותי סניידר אין ספק בכך.
אבל בדיוק כמו בסימנים לפאשיזם מודרני כך גם הסימנים לרודנות הם סימנים שצריך להבין אותם, ללמוד מנסיון העבר של ההסטוריה האנושית ומצבים דומים מהמאה העשרים ולעשות כל מה שניתן בידי האזרחים כדי למנוע אותם.
טימותי סניידר שהוא הסטוריון אמריקאי מביא לנו בספר זה עשרים לקחים מהעבר או אם תרצו עצות איך לזהות את הסימנים לבוא הרודנות או איך יש בכוחם של האזרחים לעשות דברים אקטיביים על מנת למנוע מצבים כאלו בעתיד במדינה בה הם חיים.
1: אל תצייתו מראש
2: הגנו על המוסדות
3: הזהרו ממדינות המפלגה האחת
4: קחו אחריות לחזותו של העולם
5: זכרו את האתיקה המקצועית
6: הזהרו מארגונים כמו צבאיים
7: אם אתם חייבים לשאת נשק, היו ביקורתיים
8: התבלטו והובילו
9: התייחסו יפה ללשון שלנו
10: האמינו באמת
11: חקרו
12: צרו קשר עין ושיחות חולין
13: עשו פוליטיקה בגופכם
14: מסדו לכם חיים פרטיים
15: תרמו למטרות טובות
16: למדו מעמיתים בארצות אחרות
17: היו קשובים למילים מסוכנות
18: היו רגועים כאשר הבלתי מתקבל על הדעת מגיע
19: היו פטריוטים
20: היו אמיצים ככל שתוכלו.

עם חלק מהמניפסט הזה אני מבכים, עם חלק יש לי בעיות וחוסר הסכמה אבל אני חושב שכחיבור מעניין ומאיר עיניים הוא עונה על האתגר ובהחלט מחדד נקודות מסוימות וחשובות.
בהחלט כדאי לקרוא.

מרי אנטואנט / שטפן צווייג

מרי אנטואנט / שטפן צווייג
זמורה ביתן
329 עמודים
מגרמנית: צבי ארד

אני החלטתי להציב לעצמי מטרה, לקרוא כל כתב יד של שטפן צוויג, מעבר לכך שהוא סופר גאון ומעמיק היודע להכנס לנפש הדמויות שלו צוויג הוא ביוגרף נפלא, הבחירה בדמויות ההסטוריות שהוא כותב עליהן מפתיעות ומיוחדות ומרי אנטואנט היא דמות מעניינת ומאוד שנויה במחלוקת.
התדמית הציבורית של מרי אנטואנט היא תדמית קשה מאוד בקרב מי שקורא עליה ומה שמסופר עליה, דמות בינונית למדי, מפונקת ולא מסופקת, נהנתנית ובעלת ראיית עולם צרה מאוד שלא רואה מעבר לאופק את העם הצרפתי העני וקשה היום.
אני גיליתי על מרי אנטואנט דרך הספר הנהדר הזה של צווייג צדדים אנושיים רבים, כאב של אם, אישה מתוסכלת ובודדה שמחפשת את הריגושים בחייה כדי להתחמק מאותה בדידות, אישה שהיתה נשואה לאדם מתסכל ואימפוטנט, מלך גרוע ובעל איום.
המשפט המפורסם "אם אין לחם, תאכלו עוגות" מעולם אגב לא נאמר על ידה אלא נכתב על ידי ז'אן ז'ק רוסו בספרו "הוידויים".
אנטואנט שהגיעה לצרפת מאוסטריה כנערה לא ידעה מעולם להתמודד עם החיים הניתנו לה על מגש של כסף, היא לא ידעה להכיל זאת וברחה לתכשיטים ולמאהב ולמקומות אחרים, צרפת היתה זרה לה, החיים לצד המלך המגושם היו זרים לה, והמנהגים הנוקשים בארמון.
חוסר מזלה או אולי הגורל הפגישו את מרי אנטואנט עם אחת התקופות החשובות בהסטוריה המודרנית של האנושות, המהפיכה הצרפתית, וצווייג מיטיב לתאר את השינוי הדיכוטומי הקשה שחל על מרי אנטואנט ומשפחתה מחיי הפאר של המלכות לאנשים שנאשמים בבגידה בממלכה, לחיי כלא והכפשות, לקיחת ילדיה ממנה, האשמות בגילוי עריות ועד לרגע הבלתי נמנע, הוצאתה להורג על ידי עריפת ראשה בגיליוטינה.
צוויג הנפלא יצר ספר קריא בצורה בלתי רגילה ומרתק מתחילתו ועד סופו, מהביוגרפיות המשובחות שקראתי, המעמיקות והמעניינות שנותנות אור וזווית נוספת על המהפיכה הצרפתית ותקופת מלוכתו של לואי ה16.