תותים / יוזף רות
תשע נשמות
82 עמודים
מגרמנית: שירה מירון
איורים: ולי מינצי

זו הנובלה השניה של יוזף רות שאני קורא בהוצאת תשע נשמות, יש משהו מאוד מלנכולי בסופר הנהדר הזה, בספריו שמתארים מציאות מסוימת קצת עצובה, רות הוא סופר שמיטיב לתאר אנשים, לתאר את חייהם, את הווייתם את נדודיהם ואת עיסוקם, היצירה שלו היא נוסטלגית, כנה, אינטימית ובו בזמן שייכת לכולם, יהודית מאוד, חווייתית ורגשית, נוגעת.
את הספר תותים רות לא סיים לכתוב, זה מרגיש כמו ספר שאין לו באמת סוף ואולי חוסר גימור היצירה מאפשר לה להיות נצחית כי תיאור עיירה ואנשיה יכול להמשך לנצח, אנשים מתחלפים, משתנים, מתפתחים, העולם נע קדימה בדיוק כמונו, כמו האנשים בחיים כאן על הפלנטה הזו כך בעיירה קטנה דברים קורים כל הזמן, אנשים שונים אחד מהשני ולכל אחד עולם ומלואו.
זהו ספר של אנשים, אנשים שחיים בעיירה קטנה, מזרח אירופית, החיים בתנועה, התחושות, המוות, ההנאות הקטנות והכל כתוב ביד אמן, ברגישות של סופר שמסתכל על הנייר ומחבר אלחיו מילחים אבל בדמיונו הוא רואה את הדמויות והן חיות ונושמות דרך המילים.
לאחרונה תשע נשמות החליטו לחבר לחלק מהנובלות גם איורים נהדרים שמתכתבים עם הטקסט, כל היה בדוקטור מריגולד של דיקנס וכך היה גם הפעם עם איורים יפים, מלנכוליים, מרגשים של ולי מינצי.
ספר קטן וקסום.
מומלץ.