חוות החיות / ג'ורג' אורוול
הוצאת עם עובד
132 עמודים
מאנגלית: אברהם יבין

קודם כל צריך לפרגן להוצאת עם עובד על הבחירה ביוסי למל לעיצוב כתבי ג'ורג' אורוול הנוכחיים, מדובר עדיין באחד המעצבים הטובים בארץ והכריכה המצוינת הזו בתקופה בה כריכות נראות כמו שכפול אחד של השני, כריכה טיפוגרפית, נקיה, בחירת הפונט הנכון עם בחירת הצבע המדויקת ועם המשחק של שווה לא שווה היא גאונית ומושכת עין אז כבר על זה שאפו להוצאה וליוסי למל.
ועכשיו לספר עצמו, קודם כל אם עדיין לא קראתם את הנובלה החשובה הזו של אורוול אז לכו לקרוא ומיד, אחת הנובלות החשובות ביותר במאה העשרים,מה כבר אפשר לכתוב עליה שלא נכתב בעבר באלפי ביקורות בעיתונים ובבלוגים השונים אבל אספר את תמצית הסיפור בקצרה ואתמקד בחשיבות שלה ובהקדמה שהציע אורוול לספר ובאחרית הדבר של אלי שאלתיאל.
חוות החיות זוהי אלגוריה פוליטית נוקבת על השלטון הקומוניסטי בברית המועצות והיא מתרחשת בחווה באנגליה.
קבוצת חיות בחווה של האדון ג'ונס מגבשת חזון שבו הם הופכים מעם משועבד לעם חופשי ומורדת באדון החווה, האדון ואשתו בורחים מהחווה והחיות הופכות אותה לביתן.
הן קבעו לעצמן שבעה דברות
1:כל הולך על שתיים הוא אויב
2: כל הולך על ארבע או בעל כנפיים הוא ידיד
3: לא ילבש בעל חיים בגדים
4: לא יישן בעל חיים על מיטה
5: לא ישתה בעל חיים משקה משכר
6: לא יהרוג בעל חיים שום בעל חיים אחר
7: כל בעלי החיים שווים

קבוצת החזירים בראשות נפוליאון לוקחת על עצמה את עול השלטון בטענה שהן החיות האינטיליגנטיות ביותר והם מציגים זאת כעול ועבודה מפרכת ולא מומלצת.
החיים בחווה נראים אוטופיים, לכאורה הכל מתנהל בצורה נכונה ובשיתוף פעולה והחיות נהנות מעבודתן אך לאט לאט מתפתח לו שלטון עריצות כתוצאה משכרון הכח, חילוקי דיעות בנושא בניית טחנת הרוח גורם לנפוליאון להבריח מהחווה את החזיר סנובול ועורך מסע טיהורים בחווה ומתחיל להוציא להורג מתנגדים.
טחנת הרוח נבנית בכל זאת ומתחיל קשר עם בעלי החוות השכנות שהן בני אדם ולאט לאט הדיברות הפכו לא רלוונטיות.
נפוליאון משנה את שבעת הדיברות לפי רצונו וחיות מסוימות מקבלות זכויות יתר מעל האחרות ומתחילים להיווצר מעמדות.
החזירים, בעלי הכח מתחילים להתנהג כבני אדם עם לבישת בגדים והליכה על שתיים עד שכבר אי אפשר להבדיל מי החזירים ומי בני האדם.
ההקדמה של אורוול לספר היא מעניינת מאוד, הוא מספר על הנסיבות שהביאו אותו לכתוב את הנובלה ואת התהליך של ההוצאה לאור כאשר האבה מוציאים לאור סירבו להוציא אותו בגלל הקשרים בין בריטניה לרוסיה הקומוניסטית.
אחרית הדבר של אלי שאלתיאל גם נוגעת בנושאים אלו והחלק הזה מעניין מאוד.
זהו ספר חובה בעיני, הוא עוצמתי במסר שלו ולטעמי גם היום הוא מאוד רלוונטי.
קראו, אל תוותרו.