האיש שלא שרף את קפקא / יצחק רובין
הוצאת הקיבוץ המאוחד
304 עמודים

פרנץ קפקא חייב את פרסומו לאחר מותו למקס ברוד, אחד הסיפורים הידועים בספרות היתה עניין בקשתו של קפקא מברוד חברו לשרוף את כל כתבין לאחר שימות ממחלת השחפת אך ברוד לא שרף את כתביו של קפקא ובזכות זה ספריו הנהדרים של הסופר הדגול שהשפיע על כל כך הרבה סופרים במאה העשרים נהפכו לנכס צאן ברזל בספרות של המאה הקודמת.
הספר הזה מנסה להתחקות אחר הביוגרפיה של מקס ברוד דרך דמות בדיונית שהמציא הסופר, צעיר תל אביבי יליד פראג, עיתונאי שפוגש את מקס ברוד ושומע ממנו למעשה את סיפור חייו ואת סיפורו של קפקא דרך עיניו של מקס ברוד.
למעשה יש כאן ביוגרפיה שמתחבאת בתוך פרוזה וכתובה מאוד יפה ומעניין.
העלילה לוקחת אותנו לפראג של תחילת המאה העשרים ותל אביב של שנות השישים,
ברוד שברח מאימת הנאצים לפני המלחמה וחי את שלושת העשורים האחרונים של חייו בתל אביב היה בעצמו סופר מוצלח אך נראה שהקריב את הקריירה שלו למען מי שהוא חשב שהוא טוב ממנו פרנץ קפקא.
הביוגרפיה הפרוזאית הזו כתובה בהמון חן, המון אהבה לספרות וחיבור לסיפורו של ברוד ששמה אותו סוף סוף במרכז העניינים ונותנת לו את הכבוד הראוי לו.
ספר מעניין ומרתק שכתוב טוב.