קוקולקה / לאנה לוקס
ספרית פועלים
311 עמודים
מגרמנית: אברם קנטור

לאנה לוקס היא סופרת גרמניה ממוצא אוקראיני וזהו ספרה הראשון אבל הסיפור ודרך הכתיבה שלה משובחים למדי וזה לא מורגש כמו ספר ביכורים.
קוקולקה הוא סיפורה הטרגי של סמירה, סיפור שמלא בכאב על ילדות קשה ובודדה של ילדה שגדלה בבית יתומים, נכתבו כבר ספרים רבים על בתי יתומים, על ילדים ללא משפחות אבל יש משהו בסיפור הזה שחודר עמוק כי לא מדובר במאה ה19 או במחצית הראשונה של המאה העשרים אלא בשנות התשעים של המאה העשרים שזה קרוב יותר, איפשהו תמיד יש תחושה שבתי יתומים זה אחד המקומות הכי קשים ואכזריים שיכולים להיות, תמיד הם מתוארים באכזריות, בכאב, בהתעללות וחינוך נוקשה וכאן בסיפור זה זה לא בהכרח שונה, סיפורה של סמירה דומה במובן מסוים לאוליבר טויסט ולאנני, אבא ארך רגליים ולעוד סיפורי יתומים ידועים.
השליליות הזו קיימת גם כאן, הנוקשות, המורכבות, הבדידות והחוסר בהורות מכילה ומחבקת.
אני חושב שאפשר לעשות מחקר שלם על למה בתי יתומים מוצגים בצורה כזו אבל גם כאן לאנה לוקס לא פוסחת על הקלישאה הזו.
סמירה ילדה יפה חיה בבית יתומים נוקשה באוקראינה.
אל בית היתומים מגיעה ילדה יפה בשם מרינה וסמירה מתחברת אליה והן נעשות חברות אבל רצה הגורל והגיעה משפחה מגרמניה ובחרה במרינה.
כשמרינה עוזבת עם המשפחה לגרמניה סמירה שגם ככה סובלת בבית היתומים מחליטה לברוח ולהגיע לגרמניה לחפש את מרינה.
משם מתחילות תלאות רבות עבור סמירה שמגיעה לבית של אדם בשם רוקי שם הוא מנצל ילדים למטרות הכנסה על ידי קיבוץ נדבות וגניבה, סמירה שעושה הכל כדי לשרוד וגם תמימה משתלבת שם ותלאותיה לא נגמרות שם, היא מנוצלת על ידי בחור צעיר ופדופיל שמציע לה להתלוות אליו לגרמניה והוא אופך אותה לזונה הפרטית שלו ומשתמש בה ובתמימותה וסמירה לאט לאט מבינה את מצבה ועושה כל שביכולתה לצאת מהחיים המורכבים שלה לדרך חדשה, לזכות בחיים טובים יותר וגם לפגוש את חברתה.
עולם הפדופיליה וניצול הילדים הוא עולם קשה וקודר וקשה היה לקרוא את התיאורים הריאליסטים בספר הזה אבל הוא ספר ראוי לקריאה, כתוב היטב ומומלץ.