נורות שרופות / יונתן הראל
הוצאת הקיבוץ המאוחד
155 עמודים

בחלק מהתקופות בחיי עבדתי בכל מני עבודות שבהן אתה סוג של בלתי נראה, שוטף כלים, מאבטח בקניון או מאבטח בבית חולים, אתה לא רק לא נראה כלפי עצמך אלא כלפי כל מי שנמצא בסביבת עבודתך במקומות העליונים, אתה שקוף, נעלם, נמצא בקומות התחתונות, בחדרים חשוכים, המובן מאליו.
אלו הם אנשי השוליים של המקומות ההומים, הקמפוסים, בתי החולים, הקניונים והשם של הספר מדייק גם בתוכן שלו וגם במסר שלו.
אותם נורות שרופות, אותם אנשי מרתפים שעושים את העבודות האפורות, אותם נעלמים ממבטיהם של אלה שנמתאים במקומות האלו לשם בילוי, לימודים או כל דבר אחר הם הגיבורים של הספר הזה, עליהם הזרקור המואר הפעם והם מעטרים את הספר הקטן הזה של המחבר הלא מוכר יונתן הראל בספר הביכורים שלו.
דרך עיניו של סייר הלילה שאליו אנחנו מתוודעים בפרק הראשון אנחנו נחשפים לאותם אנשים.
עאבד פועל הנקיון שזקוק לכסף במיידית כדי כדי להחזיר לנושיו מבקש הלוואה ממנהל כח האדם ותחושת התסכול שלו ממצבו, יוצרת סיפור חזק ומעניין שהוא לדעתי גם החלק הטוב בספר.
האנשים שנמצאים בזרקור של הספר הם אנשים שנאבקים על הישרדותם, על העבודה הזו שהיא כה חשובה לקיומים ועם זאת השכר בה נמוך אבל כבודם חשוב לא פחות.
המקום הזה שהמחבר נותן לאותם אנשי שוליים הופכת את הספר הזה למעניין, פרקים קצרים של אפיזודות מחייהם של אותם אנשים שקופים שיוצרות מארג מעניין של טיפוסים הטרוגנים שכולם נמצאים ועובדים באותו קמפוס אוניברסיטאי אבל הם רק הם מקבלים את הזרקור, המחבר לא מראה את הווי המקום או את הבאים בו אלא רק את אותם אנשי שוליים מרתקים ומדוכאים במידה מסוימת.
ספר מעניין ביותר.