האדון היהודי / חיים זבולון
הוצאת שוקן
344 עמודים

חיים זבולון, כותב הספר הוא חקלאי ממפוני גוש קטיף וזהו ספרו הראשון, עכשיו הנתונים האלו חשובים עבורי לפתיחת הסקירה כי הם חלק מהביוגרפיה של האיש והוא החליט לכתוב ספר מנקודת מבטו של נער מחאן יונס.
היכולת שלנו לבחור להכנס לנעליים של דמות שונה מאיתנו אידאולוגית היא לא קל, זה יכול לעבוד מאוד טוב ויכול להיות כשלון גדול אם אנחנו לא מבינים את המשמעות של הבחירה הזו.
הספר הוא רומן התבגרות או אולי התפקחות של צעיר שמבין דרך תהפוכות פוליטיות משמעותיות את חייו כאדם שחי כאן, שמתוודע לעולם שמחוץ לבועה של עזה, למשמעויות הפוליטיות, לסכסוכים הדתיים שהורסים כאן כל חלקה טובה.
ג'יהאד הוא נער צעיר, בן 13 בסך הכל שעקב קשיים כלכליים במשפחה אביו מוציא אותו מבית הספר שהוא כה אהב ואומר לו לצאת לעבוד בגוש קטיף בחקלאות כדי להביא עוד כסף הביתה.
הנער החשדן והסקרן קצת חושש מהשינוי בחייו ומההכרות הראשונה שלו עם יהודי אך לאט לאט הדברים משתנים.
היחס בינו לבין האדון הופך להיות יותר מאשר עובד מעביד אלא ממש מקום של דמות אב.
היחסים ביניהם מתפתחים ליחסי אמון ביניהם שהופכים ליחסי חשדנות בין ג'יהאד לבין שאר הפועלים.
האדון היהודי מלמד את גיהאד עברית, נותן לו לקרוא ספרים ומגדיל לו את הסמכויות בחממות
ג'יהאד מתבגר אבל גם לאט לאט עיניו נפקחות והמציאות שהוא הכיר הופכת למציאות שונה כי הדברים שהוא חווה משנים את תפיסת עולמו.
בעקבות אירוע טרגי ג'יהאד נאלץ לעזוב את החווה ומגויס על ידי הרשות הפלסטינית לתרגם את העיתונים העבריים לערבית עקב השפה העברית הטובה שלו.
ג'יהאד שהופך למתון יותר, משכיל יותר ומפוקח יותר מנקודת מבטו רואה את הסכסוך אחרת מבין את גודל המצוקה של שני העמים ומתפתח ומשתנה כל הזמן.
השינוי המשמעותי מגיע כשעיתונאית יהודיה בשם הגר נמצאת ברצועה והוא מתחיל לפתח כלפיה רגשות.
תקופת אוסלו, הפיגועים, השינוי ובמתיחות בין היהודים והערבים גם משפיעה על ג'יהאד וזה ממשיך לאורך כל חייו ומה שיקרה בהמשך הקוראים יקראו ויבינו.
חיים זבולון ניסה דרך עיניו של ג'יהאד לתאר את המציאות הישראלית פלסטינית לאורך שני עשורים.
אני חושב שבאופן טבעי קשה להכנס לנעליים באופן שלם והיו חסרים לי כמה דברים בנקודת המבט הפלסטינית אבל זה מובן וטבעי ועדיין לדעתי מדובר בספר טוב ומעניין ואפילו אמיץ.
ממליץ עליו.