טרומן קפוטה – כל הסיפורים
הוצאת פן
311 עמודים
מאנגלית: רחל פן

טרומן קפוטה כבש אותי בספרו "בדם קר" אחד הספרים שהכי זעזעו אותי וטוטלו אותי ואחד הספרים הכי משפיעים עלי מאז שאני זוכר את עצמי קורא.
אנשים מכירים את קפוטה בעיקר על ידי שתי יצירות, בדם קר הרציני והנוקב הכמעט עיתונאי דיווחי אבל כל כך עצמתי וארוחת בוקר בטיפאניז הקליל יותר הבוהמייני יותר, הניו יורקי יותר שמאפיין בצורה מסוימת את קפוטה ואת ניו יורק ואת אופיו של הסופר המפורסם.
שני ספרים אלו שונים במהותם בצורה קיצונית אבל מראים את הצדדים הרבים של הסופר המעולה הזה.
אבל אם לרגע נצא מתוך מה שאנחנו מכירים מקפוטה או מהספרות המוכרת והאהובה שלו שזכתה לתהילת עולם נגלה בספר הנוכחי קפוטה אחר.
הרבה מאוד סופרים מתחילים שרוצים לכתוב מתחילים לכתוב סיפורים קצרים לפני שהם ניגשים לפרוזה מורכבת, יש תחושה שסיפור קצר קל יותר לכתוב אבל כאן הטעות כי בגלל שרבים כותבים סיפור קצר רוב הסיפורים הקצרים שאנחנו קוראים או שמודפסים הם לרוב בינוניים להחריד, הסיפור הקצר הוא אמנות בפני עצמה, עצם זה שהוא פחות מילים ונראה שקל יותר להעביר איתו עלילה זו טעות נפוצה שהרבה סופרים מתחילים נופלים בה ולכן קפוטה החשיב את הסיפור הקצר כאמנות נעלה בתחום הכתיבה.
הספר הזה מרכז כעשרים מסיפוריו הקצרים של קפוטה ומאפיינים לא מעט את זכרונותיו, את מגוון יכולות הכתיבה שלו, איך הוא ראה את אמריקה, הקוטביות בין הדרום הגזעני והמתוח לבין עולמו כבוגר בניו יורק.
קפוטה כותב על אנשים, כותב על בדידות, על מתח גזעי, הוא יודע להגיע לנפש הקורא בכך שהוא נכנס לנפש הדמויות שבספר.
בעיני הסיפורים החזקים ביותר בספר הם דווקא הסיפורים האישיים יותר, הסיפורים שנוגעים לזכרונות ילדותו באלבמה, על אביו, קפוטה מגלה את העולם האמיתצי ואשליות הילדות מתנפצות אצלו דרך הסיפורים, האמונה בסנטה קלאוס והעובדה שהמציאות היא מורכבת יותר מאשליות ילדות שמנסים לשמר דרך נקודת המבט הדתית המסורתית.
וכך גם קפוטה כאדם שעבר שינוי משמעותי מילדות שמרנית בדרום ל קוויריות אקסצנטרית מובהקת שאפיינה את אישיותו בתקופה שאמריקה עברה שינוי משמעותי בכל מה שקשור לקהילה הגאה.
סדרת סיפורים נהדרת ומגוונת של סופר נהדר וחשוב, אחד האהובים עלי ביותר.

מומלץ מאוד.