הרשתית/ עידן צבעוני
אפיק-ספרות ישראלית
105 עמודים

הרשתית הוא לא ספר רגיל, הוא מלא עומקים ומשמעויות שונות וכתיבתו היא לא כתיבה נגישה מדי, מי שמחפש כאן פרוזה רגילה לא ימצא, זה ספר שחודר פנימה ושם אולי מוצאים את התשובות, הספר עוסק בשגעון, אולי מכאן צריך להתחיל את הסקירה, מהו השגעון ואין אנחנו חווים אותו דרך עין של אדם שעובד בבית חולים פסיכיאטרי ומנסה להתמודד עם המראות שהוא חווה ורואה שם ועם דרכי הטיפול כמו גם עם התהליכים של שפיות או שגעון שעוברים המטו]לים שם.
נקודת המבט של אותו עובד בית חולים שהוא גם סטודנט לשפות עתיקות היא שונה בגלל שלאותו סטודנט יש ליקוי ברשתית והוא למעשה רואה את הכל דרך עין אחת בריאה ולמעשה רואה מטושטש, הטשטוש הוא מעניין בפני עצמו כי הוא מעמיד לנו שאלה מהי המציאות ואיך אנחנו רואים אותה?
איך אנחנו יודעים מהי המציאות האמיתית והשגעון הוא ראיה דומה כי המשוגע חושב שהוא שפוי והעולם פסיכי.
הספר מתרחש ברחובות ובבית החולים, בשוטטות של אותו סטודנט ברחובות לפני משמרת ושם עולות המחשבות, ההזיות, הסיוטים והתהיות, הוא מגיע לבית העלמין, מפגש של חיים ומוות ומתאבל אבל על מה?
במוקד הסיפור נמצאת חולה בשם שרה שעברה ניתוח להסרת סרטן מהרחם והיא מרגישה תחושה של הפלה ועוברת סיוטים ושגעון והסטודנט מנסה להיות שם בשבילה ולסייע לה.
הספר לא קוהרנטי בכתיבה שלו וזה מכוון, הוא נע בין מציאויות ובין מחשבות, כתוב לפעמים כפרוזה לפעמים כמן פואמה מוזרה, הרבה הערות שוליים שהם חלק בלתי נפרד מן הספר ובכלל מדובר ביצירה מאוד מאוד ייחודית.
אני התחברתי, אני אוהב ספרות שיש בה מקום למחשבה ומביאה אותך לתץובנות עמוקים של שאלות קשות על החברה שלנו, על היחס לחולים.
ספר מיוחד ומעניין שבהמשך גם התברר לי שיש בו מוטיב אוטוביוגרפי של הסופר שעבר בעברו בבית חולים לחולי נפש.
מיוחד מאוד.