88 / סיון שיקאנג'י

88 / סיון שיקאנג'י
הוצאת לוקוס

ההכרות שלי עם סיון שיקאנג'י התחילה לא מזמן למעשה כשנשלחה אלי הנובלה הגרפית המעולה שלה "אורב" נובלה כה ייחודית ומעוררת מחשבה שהבנתי שכן לפני נמצאת סופרת שהיא אדם בעל חשיבה ייחודית, הטקסקטים של שיקאנג'י לא משאירים אותך אדיש, משהו בהם מעורר בקורא חוסר נחת.
באורב הויזואל של האיורים המדהימים עזרו לקורא להבין אבל ב88 הסיפור הוא שונה.
בואו נתחיל באסוציאציות, 88, הספרה 8 היא אינסופיות, אתה נוסע וחוזר במסלול מפותל למקום שהיית קודם, אתה נע ונפגש בנקודות שאתה זוכר שביקרת ובעצם החיים שלנו הם לופ נצחי, הספרה 8 היא זרימה, היא תנועה, היא החיים עצמם.
הבחירה ב88 מילים לסיפור מעוררת תהיות אצלי לפחות למה סיון בחרה דווקא את המספר הזה? האם האסוציאציות שלה היו שונות משלי?
האתגר כאן הוא עצום ושיקאנג'י עומדת בו ולא רק שעומדת בו אלא בעיני זהו אחד מהספרים המקוריים שקראתי, מצד אחד אתה אומר לעצמך הרי להגביל את עצמך ל88 מילים בדיוק זו הצבת גבול מאוד ברור אבל תרגיל הכתיבה כאן הוא נפלא, כמעט סטודנטיאלי כתרגיל בהגבלת מילים אבל הסיפורים אינם סטודנטיאלים, הם מתוכננים, הם מאורגנים והם מדויקים ובתוך הגבול הזה, בתוך המגבלה הזו שיקאנג'י פורחת, מייצרת חופש אומנותי נפלא.
בתוך המסגרת הברורה הזו שיקאנג'י היא ג'קסון פולוק ורותקו של המילים.
חלק מהסיפורים קיומיים ממש, מעוררי מחשבה והרהורים על העולם שסביבנו, חלק נעים בין פרוזה זעירה להגות ואפילו משולבים ביחד.
סיון מביאה את עולמה הפנימי ושופכת אותו על הנייר, מייצרת משהו חדש ומלהיב עבור הקוראים.
בעיני הספר הזה דורש רמת אינטיליגנציה מסוימת וחיבור לספרות גבוהה יותר כי האניגמה כאן היא מסתורית יותר, חשופה ונסתרת בו זמנית, קלילה וקודרת, מעוררת מחשבה וחולפת על פנינו, ניגודים וחיבורים.
88 מילים בכל סיפור, 88 סיפורים ועולם אינסופי אחד.
ספר נפלא ביותר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s