האורות כבים / אריקה מאן
הוצאת אפרסמון
296 עמודים
מאנגלית: עידית שורר
תרגום אפילוג מגרמנית: שירי שפירא
איורים: ג'ון אוהרה קוסגרייב הבן

אריקה מאן בתו של הסופר הגרמני הדגול תומאס מאן כתבה את הספר הזה כמעט בזמן אמת והשם "האורות כבים" לא היתה האופציה הראשונה של הספר הזה אלא היא חשבה לקרוא לו "עובדות" כי כל האירועים שמתרחשים בעשרת הסיפורים כאן הם תוצאה על עדויות ומחקר של מאן ובסופו של דבר היא טוותה כאן עשרה סיפורים שהם כמו רשת חברתית שכן סיפור אחד קשור לשני ודמות שהופיעה בסיפור הראשון תופיע בסיפורים אחרים בקובץ הזה.
נראה שיש מן גורל אנושי של האנשים הפשוטים בעולם טוטליטרי חסר מצפון ומוסר אשר משפיע על חלקי החברה כולה, מי שלא מיישר קו עם דרישות השלטון משלם מחיר ומחיר כבד ומי שמיישר קו גם הוא משלם מחיר, מחיר החירות וחופש הפרט, חופש העיסוק ועוד.
הסיפור הראשון מתחיל בתייר אמריקאי שנקלע לגרמניה הנאצית ומופיע גם בסיפור האחרון כאשר הוא נמצא על ספינה שבדרכה לארצות הברית והוא לא הדמות היחידה שאנחנו ניתקל בו בכמה סיפורים.
מאן ניסתה להקיף אזרחים שונים במצבים שונים כדי לגרום לנו להבין את גודל השליטה של השלטון על כל האזרחים ולא משנה מה תפקידם, מעמדם ועמדתם.
מהאיכר הפשוט ביותר שלא עומד בדרישות המכסה ועד מעמדות גבוהים כגון מרצים באוניברסיטה ועוד.
אין כאן כמעט יהודים בסיפורים האלה ואם יש הם אינם העיקר, מאן מתמקדת בטרגדיות של אנשים אחרים, אזרחים שונים פשוטים יותר או פחות.
יש בספר הזה ובסיפורים שבו עוצמה שקטה, אך הסערה חזרה ומתגברת עוצמתה מרגע לרגע.
האיורים המעולים של ג'ון אוהרה קוסגרייב הבן מאופיינים בשקט, הם קוויים, נקיים, נראים כה שלווים כאילו החיים בציור מנותקים מן המציאות אך אין זה כך כמובן.
ספר עוצמתי בשקט שלו, בתחושת האופוריה שבו ועם זאת מעורר צמרמורת ומיוחד מאוד.
מומלץ מאוד.