קדיש על חשיכה ועל אור / דנה אמיר
הוצאת אפיק ספרות ישראלית
61 עמודים

לכאורה זהו ספרון קצר שנגמע במהירות אבל 61 העמודים האלו תוחמים בתוכם כל כך הרבה עומק ורגש שזה דורש קריאה שניה ושלישית כדי באמת להבין את עומק הטקסט.
אבל צריך להתייחס קודם כל למשמעויות של שם הספר שהוא קדיש על חשיכה ועל אור.
הספר הוא ממואר, הוא עוסק בזכרונות ושחרור, בדיוק כמו הקדיש שהוא תפילה שנאמרת על קבר בין השאר לעילוי נשמתם של יהודים יש כאן מן תהליך שחרור רגשי.
דנה אמיר שהיא פסיכואנליטיקאית, סופרת ומשוררת ועוד תארים שונים יודעת לכתוב ונראה שהספר הזה נוגע במקום מאוד אישי שלה.
הוא מחולק לכמה חלקים כאשר שני החלקים הראשונים מתארים זכרונות יותר בצורת כתיבה אישית פתוחה והחלק האחרון פתאום מנוקד, פתאום לירי יותר, פואמי, מרגיש אחרת והטקסט כמו המסר שלו עובר לקורא אחרת.
החלק הראשון עוסק בהקשבה, בעצימת העיניים בזכרון של אביה שלוקח אותה ליער ומבקש ממנה להתמסר לטבע דרך עצימת העיניים וחסימת חוש מסוים על מנת להרגיש ולחדד חושים אחרים של הקשבה ואותו הדבר מגיע גם להאזנה למוזיקה.
החלק השני עוסק באהבתה של גנה אמיר לכלבים והכלב גם מתואר בצורה איורית על הכריכה.
החיבור של ילדים או במקרה בספציפי של דנה אמיר לכלבים שליוו אותה בילדותה וההתמודדות עם אבל במות הכלב מתואר בצורה נהדרת ומרגשת.
החלק השלישי והמנוקד הוא החלק האישי ביותר, המשפחתי והאינטימי ביותר בו דנה אמיר מדברת על יחסה עם הוריה.
נורא נגע בי הספר הזה, עמוק ומורכב עם כמה שהוא מינורי מבחינת כמות המילים שבו הוא ספר עמוק, רגיש ואישי.
מאוד מיוחד ומומלץ.