עניין שמיטה / מימס וילמה

עניין שמיטה / מימס וילמה
הוצאת ספרי עיתון 77
73 עמודים

את מימס הכרתי ברשת החברתית, לאחר שהכרתי אותה ברשת החברתית הכרתי את הבלוג שלה, מה שמיוחד אצל מימס זה היכולת שלה לחשוף את עצמה, לחשוף את הפנים שלה, את המיניות שלה, את התשוקות שלה ואת ההווייה של חייה וכל זאת מבלי להאכיל את הקוראים בכפית, זה כשרון כתיבה, זו יכולת לומר אני כאן, אני חושפת ונחשפת אבל אם אתם באמת רוצים לגלות עוד אתם צריכים להתמסר, כמו שמתמסרים באהבה, בזוגיות, בחיבור למשהו שעושה לנו טוב אתם צריכים להתמסר אלי, לכתיבה שלי ואם תתמסרו אני אכשף אתכם, הכתיבה תכשף אתכם, אתם תרצו לגלות עוד,
כריכת ספר השירה של מימס הוא בדיוק זה, בדיוק שם, בדיוק משדר מיהי המשוררת שכותבת כאן, עירומה אבל לא עד הסוף, נחשפת אבל כמעט לגמרי לא לחלוטין נפתחת, כמו פרח שפתיחתו היא תהליך של לילה שלם ואם אתה רוצה לראות את התהליך אתה צריך להשאר ער ולצפות בו נפתח לאיטו עד שהוא נחשף לגמרי, התהליך הזה זו התמסרות, התמסרות לטקסט, כי בעיני טקסט מהסוג הזה, שירים מהסוג שמימס כותבת זו אמירה, אמירה שאני כאן ועכשיו, כאן לפניכם הקוראים אבל אני רוצה שתפענחו אותי עוד, ככל שתתאמצו יותר מימס תתגלה עוד קצת, בדיוק כמו הפרח, עלה הכותרת היפה והסגור שלאט לאט נפתח אבל אם תמצמץ או תתעצל אתה תאבד חלק חשוב מההתפתחות שלו.
מימס כותבת שירים על מה שנוגע לחייה, על גופה ונשמתה, על מיניות ועל בדידות, על היחסים עם בן זוגה זיו, על חיפה, מימס היא אדם של זכרונות ושלכאן ועכשיו, היא נוצרת בתוכה דברים שנגעו בה ונשארו, דברים שהיא מתגעגעת ומפתחת עם הקוראים מערכת יחסים.
קשה שלא להתאהב בספר הזה, נראה שמימס כותבת כמו אדם שמבוגר ממנה לפחות פי שתיים, המון בגרות ועומק יש בספר הזה, המון כאב ואהבה, המון זכרונות וערגה למקומות וזמנים טובים בעבר והמון תשוקה להווה ולמקום בו היא היום.
מעניין שהשיר שהכי התחברתי אליו הוא שיר שמדבר על רגע שבו המשוררת נתקעה מחוץ לבית ללא מפתח והסיטואציה מעלה עבורה באמצעות ריחות ורעשים זכרונות כואבים וזה מתחבר אלי כי אני גם אחרי פרידה ולפעמים אחרי פרידה כל מה שאתה זקוק לו זה ניתוק מכל מה שמעלה בך זכרונות כואבים.
ספר שירים מיוחד של אישה מיוחדת.
תקראו.

"תקועה בלי מפתח בחדר המדרגות.
בזמנים כאלה אני מזכירה לעצמי לא לכתוב.
כתיבה משחררת אל תוך קומות הביניים
את קולות השכנים,
את ניחוחות התבשיל,
את שידורי הטלויזיה הזרה,
את חריקת האוטובוס במרחק.
בית משותף הוא אסון לאדם שנפרד."

"יש ללחום נגד הכותרות
שחומסות את ניר הלב הנקי.

יש ללחום נגד הידיים המוחאות
שמתקרבות ומתרחקות.

אבל אני, מה אני יודעת על מלחמות?
אפילו בלב אין לי חדר אטום."

"להרבות אברי חישה
כדי לדעת אותך עוד.
הבל פי מותיר טל על קורים."

78463765_2253893341377226_4696460052851064832_n

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s