המחמצת מרחוב קלמנט / רובין סלואן
הוצאת מודן
248 עמודים
מאנגלית: מיה אשל
הספר הזה נכנס בעיני לז'אנר הספר הקליל שעוזר להעביר את הזמן או לשבור תקופה של חוסר חלק מקריאה, יש בו את כל הדברים שעוזרים לחבר אדם מחדש לאהבת הקריאה וזו בעיקר הקלילות שבתוכן, השפה הנוחה, סיפור אהבה, חברות ובעיקר בעיני הוא לא מאמץ לך יותר מדי את המוח אלא מאפשר לך להנות מסיפור חמוד בסך הכל.
הייתי רוצה לומר שיש בספר הזה יותר מסיפור חמוד או כזה שעוזר לצאת ממשבר קריאה אבל אני לא התרשמתי ממנו כך, כי הוא כזה, הוא מקסים וסימפטי ויש בו סיפור חביב על אהבה לאוכל ועל שינוי בחיים, על מציאת מה שעושה לנו טוב וככזה הוא עושה את עבודתו נאמנה.
לויס היא מתכנתת צעירה ומבריקה שעובדת בחברת רובוטיקה ועובדת המון, המעבר לסן פרנסיסקו היה לא קל עבורה והיא אינה מוצאת זמן לעצמה בכלל.
היא גילתה שליד הבית שלה ישנה מסעדה אתנית של צמד מהגרים חביבים והיא כל כך התאהבת במרק החריף שלהם ובלחם המחמצת שהיא מזמינה אותו כמעט כל ערב וזוכה לכינוי "הלקוחה מס1"
מה רבה אכזבתה כאשר צמד האחים המהגרים מודיעים לה שהם נאלצים לסגור את המסעדה אבל הם נותנים לה את צנצנת המחמצת ומלמדים אותה להכין את הלחם שהיא כה אוהבת.
מכאן חייה של לויס משתנים ועוברים מהפך, הלחם מכניס משהו חדש לחייה, לויס מתפתחת ומשתחררת ואולי אם אני לוקח משהו מהספר הזה זה שלפעמים אתה בתוך הקריירה וההמולה של החיים כל אחד יכול למצוא את הדבר שעושה לו טוב ועוזר לו לגלות את עצמו.
בגדול זהו ספר קליל וחמוד.
לפעמים זה כל מה שצריך.
הוצאת מודן
248 עמודים
מאנגלית: מיה אשל
הספר הזה נכנס בעיני לז'אנר הספר הקליל שעוזר להעביר את הזמן או לשבור תקופה של חוסר חלק מקריאה, יש בו את כל הדברים שעוזרים לחבר אדם מחדש לאהבת הקריאה וזו בעיקר הקלילות שבתוכן, השפה הנוחה, סיפור אהבה, חברות ובעיקר בעיני הוא לא מאמץ לך יותר מדי את המוח אלא מאפשר לך להנות מסיפור חמוד בסך הכל.
הייתי רוצה לומר שיש בספר הזה יותר מסיפור חמוד או כזה שעוזר לצאת ממשבר קריאה אבל אני לא התרשמתי ממנו כך, כי הוא כזה, הוא מקסים וסימפטי ויש בו סיפור חביב על אהבה לאוכל ועל שינוי בחיים, על מציאת מה שעושה לנו טוב וככזה הוא עושה את עבודתו נאמנה.
לויס היא מתכנתת צעירה ומבריקה שעובדת בחברת רובוטיקה ועובדת המון, המעבר לסן פרנסיסקו היה לא קל עבורה והיא אינה מוצאת זמן לעצמה בכלל.
היא גילתה שליד הבית שלה ישנה מסעדה אתנית של צמד מהגרים חביבים והיא כל כך התאהבת במרק החריף שלהם ובלחם המחמצת שהיא מזמינה אותו כמעט כל ערב וזוכה לכינוי "הלקוחה מס1"
מה רבה אכזבתה כאשר צמד האחים המהגרים מודיעים לה שהם נאלצים לסגור את המסעדה אבל הם נותנים לה את צנצנת המחמצת ומלמדים אותה להכין את הלחם שהיא כה אוהבת.
מכאן חייה של לויס משתנים ועוברים מהפך, הלחם מכניס משהו חדש לחייה, לויס מתפתחת ומשתחררת ואולי אם אני לוקח משהו מהספר הזה זה שלפעמים אתה בתוך הקריירה וההמולה של החיים כל אחד יכול למצוא את הדבר שעושה לו טוב ועוזר לו לגלות את עצמו.
בגדול זהו ספר קליל וחמוד.
לפעמים זה כל מה שצריך.
הספרים ואני 