לא על המוח לבדו / יוחאי עתריה
הוצאת מאגנס
306 עמודים

עוד לפני הסקירה חשוב לומר שהספר הזה הוא ספר שבהחלט לא מתאים לכל קורא, הוא עמוס מאוד ואינפורמטיבי אבל אם נכנסים לעומק הקריאה הוא גם מעניין מאוד ועשיר מאוד, מה שכן אחרי קריאה אחת שלו הרגשתי שכמעט חצי ממנו לא הבנתי, המון עומס, מידע דחוס מאוד ומושגעם מקצועיים לא קלים להבנה אבל הנושא מאוד מענין, מאודמלמד ומאוד מעורר מחשבה.
אנסה לתמצת בקצרה את הסקירה ולתת את הנקודות החשובות בספר כדי לתת לקורא את ההבנה על מה הספר עוסק.
חוקרי מוח רבים טוענים שכל החוויות שלנו, העולם והדרך בה אנחנו חווים את העולם אינו אלא פעילות מוחית גרידא, כלומר, אנחנו לא יותר מאשר מוח בצנצנת, יוחאי עתריה בא ואומר שמסקנה זו אינה מסבוססת, המדע היום איננו יכול להסביר את האופן שבו התודעה הסובייקטיבית, החוויה הנפשית הפנימית האנושית מתקיימת. הוא איננו יכול להסביר את החוויה הזו במושגים של מדעי הקוגניציה ומדעי המוח החומריים-מכניים-סיבתיים.
בעצם המטרה היא לא הבנת המוח אלא ההבנה של הנפש ואנחנו מתחילים לשאול את עצמנו מהי בעצם התודעה ואיך אנחנו חווים אותה.
יעקב רז בהקדמה של הספר כותב "אי אפשר לומר משהו על התודעה, כי הדיבור עצמו הוא מעשה התודעה, תודעה, כמו ריקוד, היא הפועל, הנפעל והפעולה בהתרחשות אחת. ריקוד אינו ההוצאה לפועל של משהו אחר – שנקרא ריקוד – אלא הריקוד והרקדן, תוכן וצורה במעשה אחד.
כל דיבור על ריקוד הוא דיבור על ריקוד, לא ריקוד."

אנחנו יותר מהמוח שלנו.
הספר מרשים באמת, מביא מחקרים שונים, מעניין ועשיר אם כי לא מיועד לטעמי לקהל הרחב ויותר מקצועי מחקרי ועם זאת הוא מעלה נושא מעניין כל כך שקל להשאב לתוכו אז לטעמי זה ספר שכדאי למתעניינים להכנס לעולם המרתק הזה.
מעשיר מאוד.