אדם בחלל / דרור בורשטיין
הוצאת בבל
286 עמודים

לא מזמן קראתי בספר אחר "פילוסופיה בחיי היומיום" של ז'אן פול דרואה שהוא נתן בספר איה תרגיל בו אתה שוכב על הדשא וצופה בכוכבים מלמטה, אנחנו בעצם הופכים להיות ישות אחת עם הכוכבים, חיבור מיסטי רוחני וכשקראתי את אדם בחלל פתאום נזכרתי הטקסט הזה של דרואה.
אדם בחלל הוא ספר ייחודי, הוא ספר הגותי שכל ההשראה שלו היא הכוכבים והחלל אבל בורשטיין לוקח אותנו למסע אל עבר ההסטוריה, הספרות וההומניזם כדי לחבר אותנו מטאפורית לעולם החלל, לכוכבים, ודרך הכוכבים אנחנו נכנסים לנבכי מחשבותיו של בורשטיין שאותם הוא מוציא על הנייר.
השמיים הם ההשראה למגוון עולמות וידע ומגוון עשיר של דמיון וחיבורים רעיוניים לדברים המוחשיים כאן על הקרקע.
בורשטיין מדבר על אהבה, על פילוסופיה, על הסטוריה וכיבושים, על חמצן על פרופורציות, על תולדות האמנות, על אור וחושך ועל טוב ורגע ובקיצור בורשטיין לוקח אותנו למסע קצת מפוזר אבל מאוד מעניין, זה טקסט הגותי של אדם עם ידע רב בתחומי הספרות והאמנות שבעצם מחבר את הנושאים הגשמיים לעולם החלל ולמרחב המקיף אותו.
שקעתי בספר הזה, אני אוהב ספרים כאלו שנדמה שאתה יכול לשקוע בהם ובמחשבות שהם לא שלך ובכל זאת להרגיש חלק מזה ולהבין את זה.
ספר מרתק על חלל ועלינו, על החיים כאן דרך ההשראה של הכוכבים.
מרתק ושונה.