התשוקה על־פי זֶ.אַ. / קלאריס ליספקטור
הספריה החדשה
169 עמודים
מפורטוגזית: מרים טבעון

ליספקטור היא שונה מכל סופרת אחרת שקראתי, הכתיבה שלה יכולה לקחת אירועים יומיומיים פשוטים ולהפוך אותם להרהורים פילוסופיים מעמיקים, להפוך אותם לרגעים נצחיים כמעט, היא סופרת מאתגרת, הכתיבה שלה מיועדת לאנשים מיוחדים ולאנשים שמסוגלים או רוצים להתמודד עם טקסטים קשים, עם שפה ספרותית גבוהה ועם יכולת לעכל טקסטים שונים ממה שהם מכירים, זו לא פרוזה רגילה ולא פרוזה שגרתית ואולי זו לא פרוזה בכלל, זה נע על הרבה תפרים של בין לבין, זה גם לא ספר עיון או ספרות פילוסופית הגותית אלא מונולוג רגשי מחשבתי של בת אדם שנתונה במצב קיומי מסוים וטריגר מסוים מעורר בה רגשות ותחושות.
הטריגר הזה הוא תיקן שנמחץ על ידי דלת הארון אך עדיין נשאר בחיים.
עכשיו זה מעניין שזה תיקן כי אני בעצמי מגדל תיקנים לוחשים ויש לי המון כבוד ליצורים האלו והקיום שלהם מיוחד כמו גם חייהם, יצר ההשרדות שלהם מיוחד, הם משתנים ומתפתחים בצורה מיוחדת ומצד שני הם משדרים לנו, בני האדם, חרדה, פחד, אימה, בעתה ועוד כינויים מסוגים שונים.
ליספקטור לוקחת את הקיום של התיקן ומשליכה אותו לקיום אקזיסטנציאליסטי של גיבורת הספר.
אישה, פסלת, נכנסת לחדרה של העוזרת שהתפטרה כדי לנקותו והמפגש עם אותו תיקן מטלטל את עולמה.
ליספקטור מתעסקת המון עם החומר שיוצא מגופו של החרק הגוסס ומעמיקה לתוך עולם דימויים עשיר של חרדות קיומיות וחיים שהיו לה, זכרונות ונסיונות להבין את חייה שמשתנים דרך החוויה של תיקן גוסס.
קשה להסביר את הספר הזה, קשה לנתחו, צריך להבין את ליספקטור ואת כתיבתה והוא שונה, מיוחד, אחר.
מומלץ למטיבי לכת.