נבדה / מיטל זהר

נבדה / מיטל זהר
ספרית פועלים
76 עמודים

הספר הזה עוסק בשברים ובאיסופם, אנחנו אוספים דברים, חלק שומרים, חלק נוטשים, חלק לוקחים איתנו וחלק משמידים אבל שברים הם משהו שנועד לאסוף ביחד, לפעמים אנחנו מחברים אותם ולפעמים אנחנו מדחיקים אותם, שמים בשקית זבל שחורה וזורקים רחוק מאיתנו.
אין הרבה הבדל בין שברי מטוס לשברי זכרונות, שבר הוא שבר והשאלה היא מה עושים איתו ומה לומדים ממנו.
זה סיפור שמתחיל בהתרסקות מטוס אי שם בשנות השבעים, לפני שהבת נולדה, הוא התרסק במדבר בנבדה, האם נפטרה שנים לאחר מכן מסרטן והבת, אישה כעת מתמודדת עם ניסיון להבין מי היה אביה, מי היתה אמה ומה ואיך היו משפחתה, מיטל זהר היא משוררת, זה ניכר בפרוזה שלה, פרוזה לירית, מחולקת לקטעים קצרים, קטעים שנותנים לקורא לנשום, לעכל, להבין כי הספר הזה דורש עיכול, דורש חקר פנימי ובגלל סגנונו הוא מביא אותנו הקוראים לנסיון של התבוננות פנימית מעמיקה, אנחנו הופכים להיות חלק מהטקסט, קוראים אותו כמו ספר זכרונות, כמו כניסה ליומן אישי, זה ספר שמדבר על פירוקים וחיבורים מחדש, חלק מהחיבורים נעשים בזכרוננו וחלק מהחיבורים נעשים בפועל בנסיון להבין מי אני דרך האובדן והכאב המשפחתי, דרך מערכת יחסים עכורה ובעייתית בין הורים וההשפעה שלהם עלינו הילדים.
לא קראתי את ספר שיריה של מיטל זהר אבל יש לי רצון עז לקרוא אותו, כתיבתה מעוררת יצר וכאב ואני סקרן לראות את שיריה, זה ספר פרוזה לירי נוקב וחזק, הוא נקרא מהר, זו נובלה קצרה שכתובה כפרקי זכרונות קצרים אך עם זאת מלווה אותנו הקוראים הרבה לאחר מכן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s