האישה שלא הייתה / אילה בן פורת
הוצאת כתר
309 עמודים

זהו ספרה השני של אילה בן פורת, הספר הראשון היה בעיני מצמרר ומיוחד והספר הזה שונה לחלוטין מהספר הקודם שעסק בנוער בסיכון והפעם היא מתחילה סדרת ספרי מתח בלשיים וההבדלים הסגנוניים בולטים ובעיני מראים על יכולת כתיבה משובחת.
מכייוון שטיבם של ספרי מתח זה לא לגלות את הסוף ולהמנע מספוילרים אז סקירות של ספרים מהסוג הזה אצלי הן קצרות מן הרגיל.
פקד סיגל שמש עוברת משבר בעבודתה במשטרה, המפקד שלה פוטר ובמקומו הגיעה מפקדת חדשה, היא מקבלת מהמפקדת החדשה שלה משימה לעבור על תיקי נעדרים מהשנים האחרונות וסיגל נתקלה בתיק אחד שעניין אותה במיוחד, תיק של נעדרת בשם יפית נעים.
יפית, אם לשני ילדים, נשואה, נעלמה מביתה יום אחד, לא לקחה כלום, לא ארנק, לא בגדים, לא אשראי, ההשערה היתה שהתאבדה אך ככל שהיא מתעמקת בחקירה צצים דברים נוספים, אישה שקטה, חיים שגרתיים למדי.
התיק הזה פותח פצעים ישנים מעברה של סיגל מה שמקשה על פענוח ופוגע בתפקודה ובמשפחתה.
ספר מתח פסיכולוגי מעניין, דמותה של סיגל שמש היא דמות מורכבת למדי ואני נהניתי ממנו.
שינוי סגנוני גדול לעומת הספר הקודם של בן פורת.
לחובבי הז'אנר.