אמזלג / יוסי סוכרי
הוצאת עם עובד
179 עמודים

אמזלג הוא ספר עמוק ומלא משמעויות אבל לפני שאתייחס לתוכן אני רוצה להתייחס לכריכה, יש כאן בחירה מודעת לעצב את הכריכה כמו ספר הגות, זוהי פרוזה בתחפושת הגות כי מה זה משנה איזה איור או צילום יהיה על הכריכה, הריקנות שלה היא המסר, החיפוש, המחשבה, לה אין אימאג', היא הכל ולא כלום, היא דף חלק, היא דרך חדשה היא נתיב של חיפוש עצמי, חיפוש זהות, נסיון להבין מי אני ומה מקומי בעולם ואימאג' מסוים היה מקבע את הדמות ומקבע את הקורא, מנטרל לנו את המחשבה החופשית וגורם לנו לקבוע דיעה על גיבור הספר עוד לפני שהפכנו את הדף הראשון.
אבל זהו אמזלג, עמנואל אמזלג, איש של ניגודים, מזרחי בזהותו אבל איש רוח ותרבות, איש פילוסופיה ותרבות גבוהה שבימים או בזמנים אחרים לא היה מהווה ניגוד אבל בחברה הישראלית זה יוצר קונפליקט מסוים של זהות מול העדפות צריכה.
אמזלג עובר משבר, הוא מתגרש ונתון לביקורת מכל עבר, ביקורת מילדיו שהוא אוהב כל כך ומסביבתו.
הגירושין ופירוק המשפחה גורמים לאמזלג לחפש שוב את זהותו בעולם, מיהו, מאיפה בא, הוא מנסה ליצור קשר עם שורשיו, משפחתו וכל זה מבלי לאבד את הווייתו כיום, את מי שהוא ואת מה שהוא.
האם אפשר להיות גם מזרחי וגם לא להתנתק מהחיים שיצר לעצמו ואולי דווקא מהמקום האינטלקטואלי שבו הוא נמצא שם נמצא הנתיב לחיבור לעבר ולשורשים.
משבר ובעיקר משבר זוגי פותח לנו את האופקים ואת הדרך לחיפוש העצמי של מי אנחנו ומה אנחנו ולמה אנחנו כאן, אמזלג נמצא בחיפוש הזה מתוך לא רק בדידות וצמא לאהבה חדשה אלא גם מתוך משבר זהות והספר הזה של סוכרי שהוא עצמו בא מאותו עולם מרתק, מעניין ומעורר שאלות של זהות קיומית וזהות אתנית אל מול בחירה בדרך חיים מסוימת.
מרתק.